ההלכה היומית
יום שלישי ויצא ח' כסלו תשפ"ד
סימן תקכ"ט
סעיף ד'
חַיָּבִים בַּיִת דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בָּרְגָלִים, שֶׁיִּהְיוּ מְשׁוֹטְטִים וּמְחַפְּשִׂים בַּגִּנּוֹת וּבַפַּרְדֵּסִים וְעַל הַנְּהָרוֹת שֶׁלֹּא יִתְקַבְּצוּ שָׁם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְיָבוֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה; וְכֵן יַזְהִירוּ בְּדָבָר זֶה לְכָל הָעָם, שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּבָתֵּיהֶם בַּשִּׂמְחָה וְלֹא יִמָּשְׁכוּ בַּיַּיִן, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה; אֶלָּא יִהְיוּ כֻּלָּם קְדוֹשִׁים.
סימן תק"ל
סעיף א'
חֹל הַמּוֹעֵד (א) אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת, וּמֻתָּר בְּמִקְצָתָן. הגה: לְפִי צֹרֶךְ הָעִנְיָן שֶׁהָיָה נִרְאֶה לַחֲכָמִים לְהַתִּיר.
באר היטב
(א) אסור. וחייב לכבד חה''מ במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב ומהרי''ל לבש בגדי שבת ועונש המבזה את המועדות פרש''י חה''מ. ומצוה לאכול פת מ''א. כתב הכנה''ג בשם הרשד''ם אם הוא מקום שנהגו להקל אפי' בדבר שאינו אבד ובא חכם ואסר להם אפילו דבר אבד אין לחכם אחר להתיר להם ע''ש: