מֻתָּר לִסְרֹק הַסוּס כְּדֵי לְיַפּוֹתוֹ.

אֵין מַרְבִּיעִין בְּהֵמָה בַּמּוֹעֵד, אֲבָל מַקִּיזִין לָהּ דָּם, וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנָּה כָּל רְפוּאָה, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בָּהּ מְלָאכָה.

אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגֹלֶת עַל הַבֵּיצִים לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים; וְאִם הוֹשִׁיבָהּ קֹדֶם הַמּוֹעֵד וּבָרְחָה מֵעֲלֵיהֶם, יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ, אֲבָל אָסוּר לְהוֹשִׁיב אַחֶרֶת אֲפִלּוּ מֵתָה הָרִאשׁוֹנָה (בֵּית יוֹסֵף); וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּתוֹךְ ג' יָמִים (ב) לַבְּרִיחָה.