זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהַקּוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל לֹא חָלָה עָלָיו אֲבֵלוּת, הָנֵי מִלֵּי דְּבָרִים שֶׁל (ד) פַּרְהֶסְיָא; אֲבָל דְּבָרִים (ה) שֶׁבְּצִנְעָה, נוֹהֵג מִיהוּ מֻתָּר לִישַׁן עִם אִשְׁתּוֹ בְּחַדְרוֹ וְאֵין צָרִיךְ שְׁמִירָה.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲבֵלוּת נוֹהֵג בַּמּוֹעֵד, (ו) אֲנִינוּת נוֹהֵג בּוֹ; שֶׁאִם מֵת לוֹ מֵת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אָסוּר בִּדְבָרִים שֶׁאוֹנֵן אָסוּר בָּהֶם; וְאִם מֵת בְּיוֹם טוֹב וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, אֵין עָלָיו דִּין אֲנִינוּת אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לְהָכִין לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָה, אָז חָל עָלָיו דִּין אֲנִינוּת מִשָּׁעָה (ז) שֶׁמַּחְשִׁיךְ; אֲבָל אִם מֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי וְהוּא רוֹצֶה לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם; אוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְרוֹצֶה לְקָבְרוֹ עַל יְדֵי עַכּוּ''ם, חָל עָלָיו אֲנִינוּת.
באר היטב
(ו) אנינות. שאסור בבשר ויין ע' י''ד סימן שמ''א: (ז) שמחשיך. וכתב המ''א אבל בליל י''ט שני חייב בכל המצות דדוקא ביום שני כתב הרא''ש דכחול שויא רבנן אבל בלילה שלפניו לא וכ''ש לדידן שנוהגין לעשות צרכי קבורה ע''י עכו''ם דחייב בלילה וכ''כ מהרי''ל היכא דמת לו מת בש''ע מותר לקדש בליל ש''ת אבל ביום כ''ע מודים שפטור אך לא יאמר ההגדה בפסח כיון דאית בה מדרש פסוקים מור''ם מלובלין וכ''כ בדרישה בי''ד סימן שמ''א וכ''פ ט''ז דלא כש''ך שם ע''ש ומשמע דביום אפי' אינו רוצה לקברו עתה חל עליו דין אנינות דכחול שויא רבנן ומיהו נראה לי דאם אי אפשר לקברו מחמת איד העכו''ם או מחמת אונס אחר לא חל עליו דין אנינות. ומשמע מתשובה מור''ם דאסור לעלות לתורה עד כאן לשונו עיין שם:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בָּרֶגֶל, אִם מֵת לוֹ מֵת בָּרֶגֶל מִתְעַסְקִים בּוֹ בָּרֶגֶל לְנַחֲמוֹ, וּלְאַחַר הָרֶגֶל כְּשֶׁיִּכְלוּ שִׁבְעָה לְמִיתַת הַמֵּת, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּלָה הָאֲבֵלוּת, מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים בְּבָתֵּיהֶם וַעֲבָדָיו עוֹשִׂים לוֹ בְּצִנְעָה בְּתוֹךְ (ח) בֵּיתוֹ; וְאֵין צְרִיכִים לְנַחֲמוֹ אַחַר הָרֶגֶל מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁנִּחֲמוּהוּ בָּרֶגֶל.
באר היטב
(ח) ביתו. ושותף של אבל שמת לו מת ביום טוב פסק הגאון מהר''ש מפראג לאסור כמו בשאר אבילות. א''ז:
באר היטב
(ד) פרהסיא. ולא ישנה כסותו. אע''ג דשאר אבל משנה ברגל מ''מ זה שלא התחיל עדיין אבילות אין לנהוג כן ברגל ר''מ לובלין סימן ק''ז. וכתב המ''א ונ''ל דמניח תפילין ביום ראשון ע''ש: (ה) שבצנעה. והם תשמיש ורחיצה ות''ת עי''ד. ואסור לחזור הפרשה במועד דאין חיוב לחזור פרשת המועדים. מ''א: