ההלכה היומית
יום שלישי שמות כ"א טבת תשפ"ד
סימן תקמ"ח
סעיף ט"ז
שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הֶחָג וְהֶחָג, הֲרֵי י''ד, וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת (יד) שִׁבְעָה, הֲרֵי כ'' א יוֹם וְיוֹם שֵׁנִי שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הֲרֵי כ''ב, וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם ח'.
סימן תקמ"ח
סעיף י"ז
שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּשַׁבָּת אוֹ בָּרֶגֶל, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְרֶגֶל נַעֲשֵׂית רְחוֹקָה, דִּינוֹ כְּדִין שָׁמַע שְׁמוּעָה רְחוֹקָה אַחַר הַשַּׁבָּת וְהָרֶגֶל, אֶלָּא שֶׁבְּשַׁבָּת וּבָרֶגֶל נוֹהֵג דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה.
סימן תקמ"ח
סעיף י"ח
שָׁמַע שְׁמוּעָה רְחוֹקָה בְּשַׁבָּת אוֹ בָּרֶגֶל, אֵינוֹ נוֹהֵג בָּהֶם אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה; אֶלָּא לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ הָרֶגֶל נוֹהֵג שָׁעָה אַחַת, וְדַיּוֹ.
באר היטב
(יד) שבעה. דוקא במת קודם הרגל חשבינן ש''ע לשבעה אבל מת ברגל או בחול המועד לא חשבינן ש''ע רק ליום אחד אחרונים ודלא כרש''ל ומ''ב. ועיין סעיף קטן ב' ועיין מהרי''ט צהלון סימן ע''ח ובספר בני חייא חי''ד סימן שצ''ט ובתשובת נ''ש סימן י''ח: