ההלכה היומית
יום רביעי וארא כ"ט טבת תשפ"ד
סימן תקנ"א
סעיף י"ד

אָסוּר לִגְדוֹלִים לְסַפֵּר לִקְטַנִּים וּלְכַבֵּס כְּסוּתָם בְּשַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ. הגה: מִיהוּ בְּגָדִים שֶׁמְּלַפְּפִין בָּהֶם הַקְּטַנִּים לְגַמְרֵי, שֶׁמּוֹצִיאִים בָּהֶם רְעִי וּמַשְׁתִּינִין בָּהֶם, הָנֵי וַדַּאי (לה) מִשְׁרָא שָׁרֵי; וַאֲפִלּוּ בִּגְדֵי שְׁאָר קְטַנִּים נוֹהֲגִים לְהָקֵל (בֵּית יוֹסֵף).

באר היטב

(לה) משרא. ומ''מ יכבסם בצינעה אם אפשר. מ''א:

סימן תקנ"א
סעיף ט"ו

מִי שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלוּת שֶׁל מֵת וְשֶׁל שַׁבָּת זוֹ וְהִכְבִּיד שְׂעָרוֹ, מֵקֵל בְּתַעַר אֲבָל לֹא בְּמִסְפָּרַיִם; וּמְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְּמַיִם, אֲבָל לֹא בְּנֶתֶר וּבְחוֹל.

סימן תקנ"א
סעיף ט"ז

יֵשׁ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִרְחֹץ (לו) מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְיֵשׁ שֶׁאֵין נִמְנָעִין אֶלָּא בְּשַׁבָּת זוֹ, וְיֵשׁ מִתְעַנִּים מִי''ז בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב. הגה: וּלְצֹרֶךְ מִצְוָה שָׁרֵי; וְלָכֵן נִדָּה רוֹחֶצֶת וְטוֹבֶלֶת (מַהֲרִי''ל); וַאֲפִלּוּ אִם טוֹבֶלֶת לֵיל י' בְּאָב, מֻתָּר לָהּ לִרְחֹץ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב אִם אִי אֶפְשָׁר לָהּ לִרְחֹץ לֵיל י' (אֲגֻדָּה). וְנִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין אִשָּׁה הַלּוֹבֶשֶׁת לְבָנִים יְכוֹלָה לִרְחֹץ מְעַט כְּדַרְכָּהּ כִּשְׁאָר שָׁנָה, הוֹאִיל וְאֵינָהּ עוֹשָׂה לְתַעֲנוּג רַק לְצֹרֶךְ מִצְוָה. וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִרְחֹץ, אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן, מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ. (ת''ה סי' ק''ז) אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁל חָזוֹן אָסוּר לִרְחֹץ כִּי אִם רֹאשׁוֹ וּפָנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּצוֹנֵן (מַהֲרִי''ל וּתְשׁוּבַת מַהֲרִי''ל סי' ט''ו וּבֵית יוֹסֵף); וְיֵשׁ מְקִלִּים בַּחֲפִיפַת (לז) הָרֹאשׁ בְּחַמִּין לְמִי שֶׁרָגִיל בְּכָךְ כָּל שַׁבָּת.

באר היטב

(לו) מר''ח. נראה לי שיולדת מותרת לרחוץ כמ''ש בי''ד סי' שפ''א ובברכות דף ט''ו ע''ב כתבו תוס' דאפילו בתשעה באב מותר' לרחוץ ע''ש ואין להקל בזה דאין אנו רגילין כ''כ ברחיצה. ראש חודש שחל בערב שבת יש נוהגין לרחוץ לכבוד שבת ויש רוחצין ביום ה' שלפניו לבוש ומנהגים. וב''ח כתב דמי שרגיל לרחוץ כל ע''ש ונמנע בזה עבירה היא בידו ודי אם מחמיר בשבת חזון. בשכנה''ג כתב רבות בנות כבסו בט''ב אחר חצות והעלמתי עיני מהם ואם באים לשאול צריך לאסור להם ועל זה כתב הנשים נוהגות לרחוץ ראשם ממנחה ולמעלה וזקינים הראשונים הנהיגו זה כי משיח נולד בט''ב וצריך לעשות זכר לגואל וזה דוקא לנשים שאין יודעים ספר להאמין בנחמות לפיכך צריכים חיזוק. אם חל ט''ב ביום ה' אסור לכבס ביום ה' לכבוד שבת אפי' מן המנחה ולמעלה ר''ן וב''י ד''מ ולבוש: והב''ח כתב דביום ד' עט''ב אחר חצות שרי לכבס לכבוד שבת דאי אפשר להמתין עד ע''ש מפני כבוד שבת. וה''ה למי שיוצא בדרך למרחקים בשבת זו מותר לכבס לו בגדי פשתן לכמה שבתות דודאי אי אפשר לו להמתין עד אחר ט''ב ומ''מ טוב לעשות על ידי עכו''ם עכ''ל והמ''א בס''ק י''ח חולק על הב''ח וכתב דאין היתר כלל לכבס ביום ד' וכ''ש ליוצא בדרך דאסור לכבס לצורך שבת אחר ע''ש וע' ט''ז ס''ק י''ד: (לז) הראש. אבל אסור לרחוץ בבורית ומים ואפר שקורין לו''ג לבוש. אבל לרחוץ כל גופו נוהגים כל אדם איסור ד''מ. ומי שטובל כל ערב שבת לשם מצוה מותר לטבול גם בשבת זו של''ה. מיהו מי שמבטלה לפעמים מפני שטרוד בעסקיו או מפני הצנה גם עכשיו אסור לטבול. מ''א וע' ט''ז ס''ז ס''ק ט''ז:

יום רביעי וארא כ"ט טבת תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן