יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לִלְמֹד עַל יְדֵי (ג) הִרְהוּר.
וּמֻתָּר לִקְרוֹת כָּל (ד) סֵדֶר הַיּוֹם, וּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, וּמִשְׁנַת אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן, וּמִדְרַשׁ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. הגה: וּמֻתָּר לַחֲזֹר (ה) הַפָּרָשָׁה בְּתִשְׁעָה בְּאָב (מִנְהָגִים).
באר היטב
(ד) סדר. ונוהגין לומר תהלים ושיר היחוד במנחה אע''ג דאסור ת''ת כל היום צריך לומר דסביר' ליה כיון שאומרים דרך בקשה שרי ומהאי טעמא מקילין בתפילין במנחה. ובפוזנ' אומרים למחרתו של היום ושל אמש: (ה) הפרשה. נ''ל דהיינו חזן הקורא מותר לו לחזור הפרשה קודם שיקרא או מיירי בט''ב שחל בשבת דאז אפי' יחיד מותר לחזור הפרשה כמה שכתוב ססי' רפ''ה. ועיין סי' תקנ''ג. מ''א. וט''ז כ' דה''ק דמי שרגיל לחזור הפרשה באותו יום דהיינו שחל ט''ב יום ה' ה''ל כסדר היום ע''ש:
עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בְּט' בְּאָב, וּמַשְׁלִימוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּתְעַנּוֹת וּמַשְׁלִימוֹת בְּיוֹם כִּפּוּר; אֲבָל בְּג' צוֹמוֹת אֲחֵרִים פְּטוּרִים מִלְּהִתְעַנּוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאוּי שֶׁלֹּא תֹּאכַלְנָה לְהִתְעַנֵּג בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, אֶלָּא כִּדֵי קִיּוּם הַוָּלָד וְעַיֵּן לְעֵיל סי' תק''נ סָעִיף א'.
באר היטב
(ג) הרהור. ונראה לי דמה''ט אסור ללמוד איזה דרוש או קשי' או תירוץ אפי' בדברים הרעים מפני ששמחה היא לו מ''א וט''ז גם אסור להורות הוראה אם לא לחולה הצריך עכשיו. ואסור לדון דיני ממונות דדין היינו תורה מיהו אם אין הבע''ד יכולין להמתין עד למחר שנחוצי' לדרכם אפשר דשרי מ''א ועיין בפר''ח בספר מים חיים דף א' עמוד ב':