כָּל הָעוֹשֶׂה (כ) מְלָאכָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה.
כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּתִשְׁעָה בְּאָב, אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחַת יְרוּשָׁלַיִם; וְכָל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ. וְכָל הָאוֹכֵל בָּשָׂר אוֹ שׁוֹתֶה יַיִן בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם (יְחֶזְקֵאל לב, כז).
נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ (א) תְּפִלִּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב שַׁחֲרִית, וְלֹא טַלִּית, אֶלָּא לוֹבְשִׁים טַלִּית קָטָן תַּחַת בְּגָדָיו בְּלֹא בְּרָכָה; וּבְמִנְחָה מְנִיחִים צִיצִית (ב) וּתְפִלִּין, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם.
באר היטב
(א) תפילין. מהר''ם גאלנט''י היה מניח' בביתו והיה קורא ק''ש ואח''כ היה הולך לבית הכנסת כ''כ בהלק''ט ח''ב סימן קל''ט וכתב שכן מצא כתוב להאר''י ז''ל: (ב) ותפילין. והנוהגים להניח שני זוגות תפילין גם בתשעה באב יניחו נ''ל עסי' ל''ח:
באר היטב
(כ) מלאכה. אפי' במקום שנהגו לעשות מ''א ע''ש. ובכתיבה מותר בט''ב. שכנה''ג: