יֵשׁ מִי שֶׁנּוֹהֵג לִשְׁכַּב בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב מֻטֶּה עַל הָאָרֶץ, וּמֵשִׂים אֶבֶן תַּחַת רֹאשׁוֹ. הגה: וְיֵשׁ לְאָדָם לְהִצְטַעֵר בְּעִנְיַן מִשְׁכָּבוֹ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁאִם רָגִיל לִשְׁכַּב בְּב' כַּרִים לֹא יִשְׁכַּב כִּי אִם בְּאֶחָד (תּוֹסָפוֹת סוֹף תַּעֲנִית); וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם מְשִׂימִים אֶבֶן תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתֵיהֶם, זֵכֶר לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם (בְּרֵאשִׁית כח, יא) שֶׁרָאָה הַחֻרְבָּן (מָרְדְּכַי דְּמוֹעֵד קָטָן). מִיהוּ עֻבָּרוֹת שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהִצְטַעֵר, אֵינָן חַיָּבוֹת בְּכָל אֵלֶּה (תּוֹסָפוֹת). וִימַעֵט אָדָם מִכְּבוֹדוֹ וּמֵהֲנָאָתוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר.
לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁרוֹאֶה הַנֵּר אוֹמֵר: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ; וְאֵין מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים. וּבְלֵיל מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב (א) מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים.
בְּתִשְׁעָה בְּאָב אוֹמֵר בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם: (א) נַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְכו', וַעֲנֵנוּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה; וְאִם לֹא אָמַר לֹא זֶה וְלֹא זֶה, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. הגה: וְהַמִּנְהָג פָּשׁוּט שֶׁאֵין אוֹמְרִים נַחֵם רַק בִּתְפִלַּת (ב) מִנְחָה שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב, לְפִי שֶׁאָז הִצִּיתוּ בַּמִּקְדָּשׁ אֵשׁ וְלָכֵן מִתְפַּלְּלִים אָז עַל הַנֶּחָמָה (רוֹקֵחַ וְאַבּוּדַרְהַם). מִי שֶׁאָכַל בְּתִשְׁעָה בְּאָב, יֹאמַר נַחֵם (ג) בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן (מַהֲרִי''ל).
באר היטב
(א) נחם. ואם שכח בבונה ירושלים יאמר אותו אצל ועל כולם ב''י מ''א. וט''ז כתב דאם שכח אומר אותו בשומע תפלה ועכ''פ לא יחתום בברוך מנחם ציון רק שומע תפלה כמו בעננו. ועננו קודם לנחם כי היא תדירה: (ב) במנחה. משמע דמנהג לומר הש''ץ עננו גם בשחרית דהא כתב הש''ע עננו בשו''ת ועל זה לא כתב רמ''א שהמנהג שלא לאומרו אבל ר''י הנהיג שלא לומר עננו בשחרית לפי שנקרא מועד וכ''נ דשב ואל תעשה עדיף ט''ז. מי שמתענה בעשירי יאמר נחם בערבית ובשחרית דעשירי. של''ה מ''א: (ג) בבה מ. בבונה ירושלים ואף שבתפלה לא נהגו לאומרו רק במנחה מ''מ בבה''מ דליכא מנהג יש לאומרו:
באר היטב
(א) מבדיל. והנשים שאינן יודעות להתפלל ולא הבדילו בתפלה צריך כל איש להזהירן שביום התענית לא יעשו אש לבשל לצורך הלילה עד שיאמרו המבדיל בין קודש לחול של''ה. ומי שמתענה שני ימים ישמע בליל י' הבדלה מאחרים ואל ימתין עד ליל ג' דאקרובי אבדלתא לשבתא עדיף טפי מט''מ ואי ליכא אחר יתן לתינוק לטעום מ''א. וכתב ט''ז דיברך על האור קודם שקורין איכה דבאיכה כתיב במחשכים הושיבני ומ''מ אם שכח מברך אח''כ ע''ש: