ההלכה היומית
יום שישי בשלח ט"ז שבט תשפ"ד
סימן תקנ"ח
סעיף א'

בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ אֵשׁ בַּהֵיכָל וְנִשְׂרַף עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה בְּיוֹם עֲשִׂירִי, וּמִפְּנֵי כָּךְ מִנְהָג כָּשֵׁר (א) שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל עֲשִׂירִי וְיוֹם עֲשִׂירִי. הגה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין עַד (ב) חֲצוֹת הַיּוֹם וְלֹא יוֹתֵר (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי); אִם חָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם א', (ג) מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְיַיִן יוֹם ב', אֲבָל בַּלַּיְלָה (ד) אָסוּר מִפְּנֵי אֲבֵלוּת שֶׁל יוֹם (מַהֲרִי''ל).

באר היטב

(א) שלא. ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר ט''ז ומ''א. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר ומכ''ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי מ''א ע''ש. וע' בשו''ת חות יאיר סימן ע'. והגאון מהר''ש מפראג פסק כשחל ט''ב ביום ה' והחתונה היא בשבת התיר בליל ה' להחתן וכלה ולאביהן לאכול בשר ולא לשאר בני סעודה ואין להתענג אפי' משאר מאכלים. וכנה''ג כתב טוב שלא לשמש מטתו ליל י'. אבל מי שמתענה גם בעשירי אין צריך להחמיר בזה גם בי''א דעשירי גופא חומרא. אחרונים: (ב) חצות. וה''ה שלא לרחוץ ולספר ולכבס עד חצות אחרונים בשם רש''ל. ומ''מ מותר ליטול ידיו דדוקא ברחיצה גמורה במרחץ אסור. ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. מ''א: (ג) מותר. והמתענה בכל שנה שני ימים רצופים אין צריך להתענות אם נדחה. מהרי''ל מ''א: (ד) אסור. והמתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום. מ''א כתב בשל''ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה. וכתב המ''א ונ''ל דאם הם י' לא יקראו בציבור:

סימן תקנ"ט
סעיף א'

חָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ בְּמִנְחָה בְּשַׁבָּת. הגה: וּמַבְדִּילִין בַּלַּיְלָה בַּתְּפִלָּה כִּשְׁאָר מוֹצָאֵי שַׁבָּת (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי הִלְכוֹת ט' בְּאָב), וְאִם שָׁכַח מִלְּהַבְדִּיל עַיֵּן לְעֵיל סי' רצ''ד סָעִיף ג'; וּמִתְפַּלְּלִים בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בְּכִי כַּאֲבֵלִים, וְכֵן עוֹשִׂים בִּקְרִיאַת אֵיכָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי), וּבְכָל אֵיכָה מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר (מַהֲרִי''ל), וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַחַזָּן לְפָסוּק: הֲשִׁיבֵנוּ, אוֹמְרִים אוֹתוֹ הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ מְסַיֵּם הַחַזָּן וְחוֹזֵר הַקָּהָל וְאוֹמְרִים: הֲשִׁיבֵנוּ, בְּקוֹל רָם, וְכֵן הַחַזָּן (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי).

סימן תקנ"ט
סעיף ב'

בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב מִתְפַּלְּלִים (א) עַרְבִית וְאוֹמְרִים אֵיכָה וְקִינוֹת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וּמַהֲרִי''ל); וְאוֹמֵר אַחַר קִינוֹת וְאֵיכָה, סֵדֶר קְדֻשָּׁה, וּמַתְחִיל מִוְּאַתָּה קָדוֹשׁ, וְאִם חָל (ב) בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם. הגה: וְלֹא לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת וְלֹא וְיִתֶּן לְךְ (כָּל בּוֹ), וּמְסִירִין הַפָּרֹכֶת מִלִּפְנֵי הָאָרוֹן עַל שֵׁם בִּצַּע אִמְרָתוֹ (אֵיכָה ב, יז) (מִנְהָגִים).

באר היטב

(א) ערבית. ואומרים קדיש עם תתקבל אבל אחר איכה עד למחר אחר יציאת בה''כ קדיש בלא תתקבל. מנהגים ואחרונים: (ב) במוצאי שבת. ואין מברכין בניהם בלילה מהרי''ל. שחרית אין השמש קורא לבה''כ ומשכימין קצת לבה''כ:

יום שישי בשלח ט"ז שבט תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן