ההלכה היומית
יום שישי יתרו כ"ג שבט תשפ"ד
סימן תקס"ב
סעיף א'

כָּל תַּעֲנִית שֶׁלֹּא שָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוֹ עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים דְּהַיְנוּ שֶּׁיִּרְאֶה ג' כּוֹכָבִים (א) בֵּינוֹנִים אוֹ שֶׁהַלְּבָנָה זוֹרַחַת בְּכֹחַ וְתָאִיר עַל הָאָרֶץ (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ''ק דְּתַעֲנִית וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''א), אֵינוֹ תַּעֲנִית; וְאִם דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל קֹדֶם לָכֵן, אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ. הגה: מִיהוּ נוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין (ב) מַשְׁלִימִין עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְכֵן דַּעַת מִקְצָת רַבְּוָתָא (תה''ד סִימָן קנ''ז); וְנִרְאֶה לִי דְּדַוְקָא בְּיָחִיד דְּאוֹמֵר עֲנֵנוּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, דִּבְלָאו הָכֵי יָכוֹל לְהוֹסִיף כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' קי''ט, אֲבָל שְׁלִיחַ צִבּוּר לֹא יֹאמַר עֲנֵנוּ אֶלָּא אִם כֵּן מַשְׁלִימִין, וְכֵן נוֹהֲגִין.

באר היטב

(א) בינונים. אבל (גדולים) לא מהני ועסי' רל''ה ס''ק א' (אמר המגי' אע''פ שבספרי ישנים נכתב קטנים הוא טעות במ''א עיין סי' רל''ה): (ב) משלימין. היינו אם פי' בשעת הקבלה שלא להשלים אפי' התענה עד מנחה גדולה מתפלל עננו אבל אם קבל תענית סתם צריך להשלים עס''ב. ואם לא השלים ואכל עיין סי' תקס''ח ואם אכל קודם שהתפלל אין מתפלל עננו ת''ה מ''א וט''ז כתב מאן דלא מתפלל עננו בתענית שאינו משלים מרויח ספק ברכה לרוב פוסקים ואע''ג דאין לזה ברכה בפ''ע ביחיד אלא כוללם בש''ת מ''מ לשון צום תעניתנו אינו הגון דסתם תענית הוא יום שלם והדולג שני תיבות אלו צום תעניתנו יפה עושה. עכ''ל:

סימן תקס"ב
סעיף ב'

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁרָגִיל לְהִתְעַנּוֹת (ג) עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין רְגִילוּת לְקַבְּלָם בַּתְּפִלָּה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים אֶלָּא עַד (ד) שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. הגה: וְהַיָּחִיד מִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי פ''ק דְּתַעֲנִית). וְכֵן חָתָן יִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לַחֻפָּה וְאָז יוּכַל לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה (תה''ד סִימָן קנ''ז); אֲבָל מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה מִי''ז בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב צָרִיךְ (ה) לְהַשְׁלִים, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ צָרִיךְ קַבָּלָה; וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֶּה כָּל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, רַק מִתְעַנֶּה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, בָּעֵי קַבָּלָה וְהַשְׁלָמָה (תה''ד סִימָן קמ''ו). וְנִרְאֶה לִי דְּדַוְקָא בִּסְתָם, אֲבָל אִם (ו) הִתְנָה שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִים, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ דְּלֹא עָדִיף מִשְּׁאָר תַּעֲנִית.

באר היטב

(ג) עשרת. וה''ה מ' יום קודם י''כ או א' של סליחות עיין מ''א: (ד) שיצא. ערבית הג''מ וכתב המ''א משמע דוקא אחר תפלת ערבית שהיא אחר י''א שעות פחות רביע דזה מקרי השלמה אחר שנכנס יום שלאחריו מיהו נ''ל דכל שהתפלל מנחה בזמן הנ''ל דיו דכיון שהוא תחילת השקיעה מקרי השלמת תענית עיין שם: (ה) להשלים. הטעם שמתענין על העבר על החורבן ולא אמרינן לצעורי קמכוין משא''כ ביו''ד ימי התשובה דמתענין על העתיד שיקרע גזר דינם אמרינן דלא קבלו אלא לצעורי ת''ה. וזהו טעם המתענים מ' יום לפני י''כ דא''צ להשלים דהא מתענין ג''כ מפני תשובה: (ו) התנה. פי' בשעת קבלת התענית ובמנהגים כתב המחמיר להשלים ביו''ד ימי תשובה תע''ב:

סימן תקס"ב
סעיף ג'

יָחִיד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית סְתָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, אִם לֹא שֶׁפֵּרֵשׁ בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתַּעֲנִית עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ הַצִּבּוּר תְּפִלָּתָם וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רמ''ט.

יום שישי יתרו כ"ג שבט תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן