יָחִיד אוֹמֵר עֲנֵנוּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, בֵּין יָחִיד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית בֵּין יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר בְּתַעֲנִית צִבּוּר; וְכֵן שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמְּסַדֵּר תְּפִלָּתוֹ בְּלַחַשׁ, כְּיָחִיד דָּמִי וּבְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. הגה: וְאוֹמְרוֹ קֹדֶם כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכו', וְלֹא יַחְתֹּם בְּעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה יְסַיֵּם כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת וְכו' (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת); וְלֹא יְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ בְּרָכָה. אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה יָחִיד, יֹאמַר: עֲנֵנוּ בְּצוֹם (א) תַּעֲנִיתֵנוּ וְכו'. (רַשְׁבָּ''א סִימָן כ''ה).

אִם שָׁכַח מִלּוֹמַר עֲנֵנוּ, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רצ''ד סָעִיף ד' וְה'; וְאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁעָקַר רַגְלָיו, אוֹמֵר בְּלֹא חֲתִימָה לְאַחַר (ב) תְּפִלָּתוֹ.

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר עֲנֵנוּ, כִּי אִם (ג) בְּמִנְחָה, שֶׁמָּא יֹאחֲזֶנּוּ בֻּלְמוֹס וְנִמְצָא שַׁקְרָן בִּתְפִלָּתוֹ; אֲבָל שְׁלִיחַ צִבּוּר, אוֹמְרוֹ גַּם בִּתְפִלַּת (ד) שַׁחֲרִית כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְעַנּוּ קְצָת מֵהַקָּהָל; וּבְאַרְבַּע צוֹמוֹת, גַּם הַיָּחִיד אוֹמְרוֹ בְּכָל תְּפִלּוֹתָיו, דַּאֲפִלּוּ יֹאחֲזֶנּוּ בֻּלְמוֹס וְיֹאכַל שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְמֵימַר עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ. הגה: וְנָהֲגוּ בְּכָל הַצּוֹמוֹת שֶׁלֹּא לְאָמְרוֹ כִּי אִם בְּמִנְחָה, מִלְּבַד שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאוֹמֵר שַׁחֲרִית כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם.