נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת סְלִיחוֹת בְּבִרְכַּת (ה) סְלַח לָנוּ; וְיֵשׁ שֶׁאֵין נוֹהֲגִים לוֹמַר סְלִיחוֹת עַד אַחַר סִיּוּם י''ח בְּרָכוֹת, וְכֵן הִנְהִיגוּ הַקַּדְמוֹנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהוּא הַמִּנְהָג הַנָּכוֹן.
בְּתַעֲנִית צִבּוּר, שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֶּה (ו) לֹא יִתְפַּלֵּל.
באר היטב
(ו) לא יתפלל. נ''ל דאם אירע שעבר לפני התיבה יאמר בש''ת עננו ביום צום התענית הזה וה''ה אם אין ש''ץ אחר מוטב שיתפלל מי שאינו מתענה משיבטלו לשמוע קדיש וקדושה. מ''א:
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין עוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר מִי שֶׁלֹּא (ז) הִתְעַנָּה; וְאִם הַכֹּהֵן אֵינוֹ מִתְעַנֶּה, (ח) יֵצֵא הַכֹּהֵן מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְעוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה יִשְׂרָאֵל הַמִּתְעַנֶּה.
באר היטב
(ז) התענה. נ''ל דבשחרית מותר לעלות אע''פ שדוחין פרשת השבוע וקורין ויחל. מ''מ עכ''פ קורין בתור' בלא התענית אא''כ התענית באמצע השבוע. וכתב הב''ח דאם קראוהו לעלות אפי' במנחה יעלה דליכא איסורא בזה אלא מנהגא בעלמא. אבל הט''ז כתב דאפי' אם אין שם מי שיוכל לברך או שאין כאן אחר אפ''ה לא יקרא מי שאינו מתענה ואפי' קראוהו כבר לא יעלה דהוי ברכה לבטלה ע''ש. וכ''כ הב''י סי' קל''ה ע''ש והמ''א כתב דליכא איסור אם עולה ע''ש. ובספר בני חייא פסק דלא מבעיא אם קראוהו דיעלה אלא אפי' לכתחל' יכולים לקרותו ועיין בתשו' אמונ' שמואל סי' מ''ו וע' לעיל סי' קל''ה. ודע דמחלוק' זה שייך נמי בבן א''י שבא לח''ל אם יכול לעלות בתור' בי''ט שני של גליות ועיין בדבר שמואל סי' שכ''ד ובהלק''ט: (ח) יצא. כדי שלא יאמרו שהוא פגום ומ''מ אם הוא בבה''כ אין לחוש דליכא פגם שהכל יודעים שיש בני אדם שאין רגילין להתענות ב''י סי' קל''ה. ואם יש כהן אחר בבית הכנסת פשיטא שיכנס לבה''כ וישמע קדיש ואם חושש שיקראוהו לעלות יאמר לחזן שלא יקראוהו. מ''א:
באר היטב
(ה) סלח. אם שכח לומר עד שגמר ברכת סלח יאמר הסליחות אחר תפלת י''ח מ''א. ויכולים לומר הסליחות אפי' אין עשרה שמתענים ועסי' תצ''ב מש''ש. ודוקא סליחות ווידוים אבל למען אמיתך ועננו וא''מ אין לומר אלא לאחר התפלה. אחרונים: