עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ עַכּוּ''ם, וְכֵן יָחִיד הַנִּרְדָּף מִפְּנֵי עַכּוּ''ם אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, אֵינָם רַשָּׁאִים לְהִתְעַנּוֹת, שֶׁלֹּא לְשַׁבֵּר כֹּחָם; אֶלָּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהִתְעַנּוֹת כָּךְ וְכָךְ תַּעֲנִיּוֹת לִכְשֶׁיִּנָּצְלוּ; וְכֵן אִם גָּזְרוּ גְּזֵרָה וְגָזְרוּ שֶׁלֹּא לְהִתְעַנּוֹת עָלָיו, יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהִתְעַנּוֹת כָּךְ וְכָךְ תַּעֲנִיּוֹת כְּשֶׁיַּעֲבֹר הַגְּזֵרָה.
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בִּתְחִלָּה בְּיוֹם חֲמִישִׁי, שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ (פי' שֶׁלֹּא לְיַקֵר הַשַּׁעַר) שְׁעָרִים; וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם (א) שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְכָךְ.
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אוֹ בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד; וְאִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת עַל הַצָּרָה, אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וּפָגַע בָּהֶם יוֹם (אֶחָד) מֵאֵלּוּ, (ב) מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין הַיּוֹם בְּתַעֲנִית.
באר היטב
(ב) מתענין. והאידנא נוהגין להפסיק ודוחין התענית ליום אחר. ב''ח ועיין בספר גבורת אנשים:
באר היטב
(א) שאין. כגון עיר שרובה עכו''ם. ואפשר במדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין. מ''א: