(ג) צִבּוּר שֶׁבִּקְּשׁוּ לִגְזֹר תַּעֲנִית שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וּפָגַע בַּתַּעֲנִית ט''וּ בִּשְׁבָט, הַתַּעֲנִית נִדְחֶה לְשַׁבָּת הַבָּאָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ תַּעֲנִית בְּט''וּ בִּשְׁבָט שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת; הגה: מִיהוּ אִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת, אֵין מַפְסִיקִין, כְּמוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹל הַמּוֹעֵד (בֵּית יוֹסֵף).
הִלְכְתָא בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעֲנִית, וְכָל הַיָּמִים הַכְּתוּבִים בָּהּ מֻתָּר לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם וְכָל שֶׁכֵּן לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, חוּץ מֵחֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם בְּעַצְמָם, אֲבָל לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם מֻתָּר; וְכֵן שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מֻתָּרִים לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. הגה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִשּׂוּאִין בַּחֲנֻכָּה אֵין לוֹ לְהִתְעַנּוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ נִשּׂוּאִין (א) בְּנִיסָן מִתְעַנֶּה בְּיוֹם חֻפָּתוֹ, אֲפִלּוּ (ב) בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֶחָד מִן הַיָּמִים שֶׁמִּתְעַנִּים בָּהֶם, כְּדִלְקַמָּן סוֹף סִימָן תק''פ (הַגָּהוֹת מִנְהָגִים וְלִקוּטֵי מהר''ש).
באר היטב
(א) בניסן. וה''ה ל''ג בעומר ומר''ח סיון עד שבועות ובימים שבין יה''כ לסוכות אבל באסרו חג ובט''ו באב וט''ו בשבט אינו מתענה כיון שמוזכר בגמרא. מ''א עיין שם: (ב) בר''ח. פי' אף על פי שאסור מדינא להתענות בר''ח אע''פ כן יש לחתן להתענות בר''ח זה מפני וכו' כתב הב''ח ולפ''ז אף בכ''ח בכסליו שהוא ג''כ אחד מימים שמתענים בהם ג''כ מתענה בו ביום חופתו ומ''א כ' מאחר דיש חלופי גרסאות לפיכך לא יתענה בכ''ח בכסלו. ונראה לי שאין צריך למיתב תענית לתעניתו דהא ברשות קא עביד מ''א עיין שם. ועיין בא''ע סימן ס''א ס''ה מש''ש טעם תענית החתן ביום חופתו:
הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁמִּתְעַנִּין לְמָקוֹם שֶׁאֵין מִתְעַנִּין, וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת כָּל תַּעֲנִיּוֹת (א) שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם.
באר היטב
(א) שקבלו. אע''פ שהוא לא קיבל עליו התענית אלא בני עירו קבלו עליהם ואם קבל עליו התענית אע''פ שאין דעתו לחזור מתענה ומשלים משום דצריך לקיים נדרו ועיין ט''ז:
באר היטב
(ג) צבור. פעם אח' גזר מהרי''ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר''ה וחל ט''ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בערב יה''כ ובסעודת מצוה מותר בבשר ויין ע''ש וכתב מ''א ונ''ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוון לאסור בערב יום כפור ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשבת וי''ט ע''ש: