ההלכה היומית
יום שישי ויקהל כ"ח אדר א' תשפ"ד
סימן תקפ"ב
סעיף ד'

יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְרִיעָה, וּצְרִיכִין הֵם (ג) לִזְקֹף בְּסוֹף הַבְּרָכוֹת.

באר היטב

(ג) לזקוף. קודם שאמר ברוך ובזכרנו צריך לזקוף קודם איזה תיבות הסמוכות לברוך כדי שיוכל לשחות אח''כ כשיאמר ברוך אתה אבל בזקיפה דמי כמוך אין צריך לזקוף עד שיאמר ברוך וכן בכל הברכות שאין שחיה בסופה ט''ז ע''ש. וכשזוקף לא יהא בקומה זקופה ואין זה בכלל השתחואה כשהראש כפוף דגם בכל השנה ראוי לנהוג כן כ''ש בימים נוראים של''ה. וכל אדם יחזור וילמוד התפלה וקרוב''ץ שיהיו שגורים בפיו בר''ה וכן ילמוד לבניו סדר התפלה כדי שלא יצטרך להפסיק. מהרי''ו:

סימן תקפ"ב
סעיף ה'

אִם לֹא אָמַר: זָכְרֵנוּ, וּמִי כָּמוֹךָ, (ד) אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. הגה: וַאֲפִלּוּ לֹא עָקַר רַגְלָיו עֲדַיִן, רַק שֶׁסִּיֵּם אוֹתָהּ בְּרָכָה (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן), וְה''ה אִם לֹא אָמַר: וּכְתֹב, וּבְסֵפֶר, נָמֵי דִּינָא הָכֵי (טוּר).

באר היטב

(ד) אין. אפי' רצה להחזיר אסור ד''מ מ''א. לחיים בשו''א הלמ''ד ולא בפתח דמשמע לא חיים כדאיתא בנדרים לחולין בפתח הוי כמו לא חולין ע''ש. ודוקא בר''ה קפדינן אבל בכל השנה אומרים השכיבנו לחיים בפת''ח תחת הלמ''ד ע''פ הדקדוק דהיכא שנחסר הה''א ידיעה שהיתה ראוי לכתוב אחר אותיות בכל''ם ונחסר בא הפת''ח מהה''א הידיעה תחת אות בכל''ם כמו בשָׁמַיִם ראוי להיות בהַשָׁמַיִם אלא שנחסר הה''א הידיעה בא הפת''ח תחת הבית להורות על הה''א הידיעה וכן כולם וע' ברש''י פרשת בשלח בד''ה לנחותם וגו' ועמ''א מ''ש בזה בשם ב''ח ומט''מ. והרשעה בחיר''ק תחת השי''ן. שהשלטן בקמ''ץ תחת השי''ן שניה. אין לומר ואז צדיקים אלא ובכן זוהר. ואין לומר באהבה מקרא קודש רק יום תרועה מקרא קודש. ואין לומר ומלומדיך הם מלומדים רק ומרוחמיך המה מרוחמים ט''ז וכופלים לעילא בכל הקדישים. מנהגים:

סימן תקפ"ב
סעיף ו'

אוֹמֵר בַּתְּפִלָּה: וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

יום שישי ויקהל כ"ח אדר א' תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן