(ג) לזקוף. קודם שאמר ברוך ובזכרנו צריך לזקוף קודם איזה תיבות הסמוכות לברוך כדי שיוכל לשחות אח''כ כשיאמר ברוך אתה אבל בזקיפה דמי כמוך אין צריך לזקוף עד שיאמר ברוך וכן בכל הברכות שאין שחיה בסופה ט''ז ע''ש. וכשזוקף לא יהא בקומה זקופה ואין זה בכלל השתחואה כשהראש כפוף דגם בכל השנה ראוי לנהוג כן כ''ש בימים נוראים של''ה. וכל אדם יחזור וילמוד התפלה וקרוב''ץ שיהיו שגורים בפיו בר''ה וכן ילמוד לבניו סדר התפלה כדי שלא יצטרך להפסיק. מהרי''ו:

(ד) אין. אפי' רצה להחזיר אסור ד''מ מ''א. לחיים בשו''א הלמ''ד ולא בפתח דמשמע לא חיים כדאיתא בנדרים לחולין בפתח הוי כמו לא חולין ע''ש. ודוקא בר''ה קפדינן אבל בכל השנה אומרים השכיבנו לחיים בפת''ח תחת הלמ''ד ע''פ הדקדוק דהיכא שנחסר הה''א ידיעה שהיתה ראוי לכתוב אחר אותיות בכל''ם ונחסר בא הפת''ח מהה''א הידיעה תחת אות בכל''ם כמו בשָׁמַיִם ראוי להיות בהַשָׁמַיִם אלא שנחסר הה''א הידיעה בא הפת''ח תחת הבית להורות על הה''א הידיעה וכן כולם וע' ברש''י פרשת בשלח בד''ה לנחותם וגו' ועמ''א מ''ש בזה בשם ב''ח ומט''מ. והרשעה בחיר''ק תחת השי''ן. שהשלטן בקמ''ץ תחת השי''ן שניה. אין לומר ואז צדיקים אלא ובכן זוהר. ואין לומר באהבה מקרא קודש רק יום תרועה מקרא קודש. ואין לומר ומלומדיך הם מלומדים רק ומרוחמיך המה מרוחמים ט''ז וכופלים לעילא בכל הקדישים. מנהגים: