צָרִיךְ לִתְקֹעַ (א) מְעֻמָּד. הגה: וְנוֹהֲגִין לִתְקֹעַ עַל הַבִּימָה בַּמָּקוֹם שֶׁקּוֹרִין.

קֹדֶם שֶׁיִּתְקַע יְבָרֵךְ: (ב) לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר, וִיבָרֵךְ: שֶׁהֶחֱיָנוּ; הגה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין אִם יְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁכְּבָר יָצָא וּמְבָרֵךְ לְהוֹצִיא (ג) אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ הָכֵי מְבָרֵךְ הַתּוֹקֵעַ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת הַנִּזְכָּרוֹת (בֵּית יוֹסֵף וּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן); וְיִתְקַע תַּשְׁרַ''ת ג' פְּעָמִים, וְתַשַׁ''ת ג' פְּעָמִים, וְתַרַ''ת ג' פְּעָמִים; הגה: וְטוֹב לִתְקֹעַ בְּצַד (ד) יָמִין, אִם אֶפְשָׁר לִתְקֹעַ בְּכָךְ (מִנְהָגִים), וְכֵן יַהֲפֹךְ הַשּׁוֹפָר לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה (תְּהִלִּים מז, ו') (רוֹקֵחַ וּמַהֲרִי''ל).

אִם הִתְחִיל לִתְקֹעַ וְלֹא יָכוֹל לְהַשְׁלִים, יַשְׁלִים אַחֵר וַאֲפִלּוּ ג' אוֹ ד'; וְדַי בַּבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ הָרִאשׁוֹן, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ שָׁם הַתּוֹקְעִים הָאַחֲרוֹנִים בִּשְׁעַת בְּרָכָה; וַאֲפִלּוּ אִם בֵּרַךְ וְלֹא יָכוֹל לִתְקֹעַ כְּלָל, הַשֵּׁנִי תּוֹקֵעַ בְּלֹא בְּרָכָה וְלֹא הַוְיָא בְּרָכָה לְבַטָּלָה.