אַחֵר תּוֹקֵעַ וְלֹא שְׁלִיחַ צִבּוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל; וְאִם הוּא מֻבְטָח שֶׁחוֹזֵר (ה) לִתְפִלָּתוֹ, רַשַּׁאי לִתְקֹעַ. הגה: וְדַוְקָא תְּקִיעוֹת שֶׁעַל סֵדֶר הַתְּפִלָּה אָסוּר לִשְׁלִיחַ צִבּוּר לִתְקֹעַ; אֲבָל תְּקִיעוֹת שֶׁתּוֹקְעִין מִיֹּשֶׁב, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁמִּתְפַּלְּלִין מוּסָף, מֻתָּר לִשְׁלִיחַ צִבּוּר לִתְקֹעַ (כָּל בּוֹ); וְאִם אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר תּוֹקֵעַ מְיֻשָּׁב, רָאוּי שֶׁאוֹתוֹ הַתּוֹקֵעַ יִתְקַע גַּם כֵּן עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת; כִּי הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ: (ו) גְּמֹר, (רַמְבַּ''ם וְא''ח); נוֹהֲגִין (ז) לְהַקְרוֹת לִפְנֵי הַתּוֹקֵעַ סֵדֶר הַתְּקִיעוֹת מִלָּה בְּמִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה, וְנָכוֹן הוּא.
הַנּוֹטֵל שָׂכָר לִתְקֹעַ שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְתַרְגֵּם בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב, אֵינוֹ רוֹאֶה מֵאוֹתוֹ שָׂכָר סִימַן (ח) בְּרָכָה.
באר היטב
(ח) ברכה. אבל איסורא ליכא ועיין ט''ז:
שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (א) מִצְוָתוֹ בְּשֶׁל אַיִל וְכָפוּף; וּבְדִיעֲבַד, כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִים, בֵּין פְּשׁוּטִים בֵּין כְּפוּפִים, וּמִצְוָה בִּכְפוּפִים יוֹתֵר מִבִּפְשׁוּטִים; וְשֶׁל (ב) פָּרָה פָּסוּל בְּכָל גַּוְנָא; וְכֵן קַרְנֵי רֹב הַחַיּוֹת שֶׁהֵם עֶצֶם אֶחָד וְאֵין לָהֶם מִבִּפְנִים זַכְרוּת, פְּסוּלִים. וְכֵן שׁוֹפָר מִבְּהֵמָה (ג) טְמֵאָה, פָּסוּל (רַ''ן פ''ג דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה).
באר היטב
(א) מצותו. ויש לו דין הידור מצוה עד שליש כמו גבי לולב סימן תרנ''ו ע''ש. ועיין ט''ז ס''ק א' ובתשו' חכם צבי סימן ל''ד: (ב) פרה. וה''ה שור מפני שנקראו קרן ולא שופר: (ג) טמאה. מה שהקשה ר''מ רבק''ש דבהמה טמאה אין לה קרנים ע' אחרונים ובש''ת חות יאיר סי' כ' ובי''ד סימן ע''ה ובפר''ח שם סימן פ' ס''ק ד' ועיין ביד אהרן באורך:
באר היטב
(ה) לתפלתו. נראה לי דאם אינו מובטח אע''פ שאין שם אחר לא יתקע עד אחר התפלה שכבר יצא בתקיעות דמיושב מ''א. וט''ז כתב דאם אין אחר מותר לתקוע דמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן דמצוה גוררת מצוה וכתב המ''א ומכל מקום כשמתפללים מתוך הסידור בוודאי מובטח ועסי' קכ''ח ס''כ: (ו) גמור. והמנהג בהרבה מקומות לחלקם אפילו בתקיעות של הסדרים עצמן: (ז) להקרות. המתפלל שחרית מקרא להתוקע ד''מ. גם תקיעה ראשונה יקרא לפניו של''ה עיין סימן קכ''ח סי''ג. פעם אחת לא היו יכלים לתקוע והפך השופר וקרא לתוכו ויהי נועם ושוב יכלו לתקוע מט''מ מהרי''ל. וטוב שיהיה התוקע יודע לכוין הסודו' ואם לא אזי על כל פנים יהיה המקרא יודע וכשמקרא יכוין הסודו'. של''ה ע''ש: