נִסְדַּק לְאָרְכּוֹ, פָּסוּל. יֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא פָּסוּל, אֶלָּא אִם כֵּן הִדְּקוֹ הַרְבֵּה בְּחוּט אוֹ בִּמְשִׁיחָה וְנִשְׁתַּיֵּר שִׁעוּר הַתְּקִיעָה (י) מִמְּקוֹם הַקְּשִׁירָה וּלְמַעְלָה לְצַד הַפֶּה (כָּל בּוֹ), וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא בְּרֻבּוֹ; וְאִם דִּבְּקוֹ, כָּשֵׁר אֲפִלּוּ אִם דִּבְּקוֹ בְּדֶבֶק; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא כְּשֶׁדִּבְּקוֹ בְּעַצְמוֹ, (יא) שֶׁחִמְּמוֹ בָּאוּר עַד שֶׁנִּפְשַׁר וְחִבֵּר קְצוֹתָיו זֶה עִם זֶה; וְאִם נִסְדַּק כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד, פָּסוּל אֲפִלּוּ חִמְּמוֹ בָּאוּר וְחִבֵּר סְדָקָיו זֶה עִם זֶה.
נִסְדַּק לְרָחְבּוֹ בְּמִעוּטוֹ, כָּשֵׁר; בְּרֻבּוֹ, פָּסוּל אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁאַר מֵהַסֶדֶק לְצַד פִּיו שִׁעוּר תְּקִיעָה, דְּהַיְנוּ (יב) אַרְבָּעָה גּוּדָלִים, וּכְשֶׁנִּשְׁתַּיֵּר בּוֹ כָּךְ כָּשֵׁר אֲפִלּוּ אִם מְעַכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה; וְיֵשׁ מַכְשִׁירִים בְּנִשְׁתַּיֵּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצַד פִּיו.
באר היטב
(יב) ארבעה. באדם בינוני ובעי' במקום הרחב עיין סימן י''א ס''ד:
דִּבֵּק שִׁבְרֵי שׁוֹפָרוֹת זֶה עִם זֶה וְעָשָׂה מֵהֶם שׁוֹפָר, פָּסוּל וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בַּשֶּׁבֶר שֶׁכְּנֶגֶד פִּיו שִׁעוּר שׁוֹפָר.
באר היטב
(י) ממקום. ומיירי שמעכב התקיעה דאל''כ לא בעי שיעור ע' ט''ז מ''א: (יא) חממו. ואם נשתייר בו כ''ש אם דבקו. ב''ח מ''א: