הַשּׁוֹמֵעַ מִקְצָת תְּקִיעָה שֶׁלֹּא בְּחִיּוּב, וּמִקְצָתָהּ בְּחִיּוּב; אוֹ שֶׁאָמַר לַתּוֹקֵעַ כְּמִתְעַסֵק: כַּוֵּן לְהוֹצִיאֵנִי יְדֵי חוֹבָתִי, וְתָקַע וּמָשַׁךְ בָּהּ שִׁעוּר תְּקִיעָה, לֹא יָצָא; וְיֵשׁ אוֹמְרִים (ד) שֶׁיָּצָא אִי אִיכָּא שִׁעוּר תְּקִיעָה בְּחִיּוּב; הגה: וְהוּא הַדִּין אִם שָׁמַע מִקְצָת הַתְּקִיעָה קוֹל הֲבָרָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה הַתּוֹקֵעַ בְּבוֹר וְהוּא עוֹמֵד בַּחוּץ (ה) וּבְאֶמְצַע הַתְּקִיעָה יָצָא לַחוּץ (טוּר).

זְמַן תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה; וּמִצְוָתָהּ מִשְּׁעַת הָנֵץ הַחַמָּה וָאֵילָךְ, וְאִם תָּקַע מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא. וְאִם שָׁמַע מִקְצָת תְּקִיעָה קֹדֶם שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּמִקְצָתָהּ אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, לֹא יָצָא. הגה: וְאִם הָיָה שִׁעוּר תְּקִיעָה בְּמַה שֶּׁשָּׁמַע בַּיּוֹם, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ''ז סָעִיף ג'.

שָׁמַע ט' תְּקִיעוֹת בְּט' שָׁעוֹת בַּיּוֹם, יָצָא וַאֲפִלּוּ הֵם מִט' בְּנֵי אָדָם תְּקִיעָה מִזֶּה וּתְרוּעָה מִזֶּה וּתְקִיעָה מִזֶּה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא בְּשֶׁלֹּא הִפְסִיק בֵּינֵיהֶם בְּקוֹל שׁוֹפָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי בְּאוֹתָהּ (א) בָּבָא.