אַנְדְּרוֹגִינוּס מוֹצִיא אֶת מִינוֹ; טֻמְטוּם, אֲפִלּוּ אֶת (ב) מִינוֹ אֵינוֹ מוֹצִיא.

מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין אֵינוֹ מוֹצִיא אֲפִלּוּ עַצְמוֹ, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתְקַע לוֹ בֶּן חוֹרִין לְהוֹצִיאוֹ.

אַף עַל פִּי שֶׁנָּשִׁים פְּטוּרוֹת, יְכוֹלוֹת לִתְקֹעַ; וְכֵן אַחֵר שֶׁיָּצָא כְּבָר, יָכוֹל לִתְקֹעַ לְהוֹצִיאָן, אֲבָל אֵין מְבָרְכוֹת וְלֹא יְבָרְכוּ לָהֶן. הגה: וְהַמִּנְהָג שֶׁהַנָּשִׁים מְבָרְכוֹת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא עַל כֵּן גַּם כָּאן מְבָרְכוֹת לְעַצְמָן, אֲבָל אֲחֵרִים לֹא יְבָרְכוּ לָהֶן אִם כְּבָר יָצְאוּ. וְאֵינָן תּוֹקְעִין רַק לְנָשִׁים, אֲבָל אִם תּוֹקְעִין לְאִישׁ הַמְחֻיָּב, מְבָרְכִין לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר יָצְאוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן תקפ''ה סָעִיף ב' בַּהַגָּהָה א' (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).