ג' שְׁבָרִים צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָם בִּנְשִׁימָה (ו) אַחַת, אֲבָל ג' שְׁבָרִים וּתְרוּעָה דְּתשר''ת יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָם (ז) בִּנְשִׁימָה אַחַת, וְהוּא שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בַּהַפְסָקָה יוֹתֵר מִכְּדֵי נְשִׁימָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתָם בִּנְשִׁימָה אַחַת; וִירֵא שָׁמַיִם יֵצֵא יְדֵי כֻּלָּם, וּבִתְקִיעוֹת דְּמְיֻשָּׁב יַעֲשֶׂה בִּנְשִׁימָה אַחַת; וּבִתְקִיעוֹת דְּמְעֻמָּד יַעֲשֶׂה בְּב' נְשִׁימוֹת. הגה: וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּב' נְשִׁימוֹת, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.
אִם תָּקַע תר''ת בִּנְשִׁימָה אַחַת, יָצָא; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יָצָא.
אִם הֶאֱרִיךְ בִּתְקִיעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל תשר''ת כְּשִׁעוּר ב' תְּקִיעוֹת, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה לְשֵׁם תְּקִיעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל תשר''ת וּבִשְׁבִיל הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל תש''ת, לֹא עָלְתָה לוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל תְּקִיעָה אַחַת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל אַחַת לֹא עָלְתָה לוֹ. הגה: וְאִם תָּקַע תְּקִיעָה אַחַת בֵּין ב' סְדָרִים וְהִתְנָה שֶׁאֵיזֶה מִן הַסְּדָרִים הוּא הַנָּכוֹן תַּעֲלֶה לוֹ אוֹתָהּ תְּקִיעָה, יָצָא (בֵּית יוֹסֵף).
באר היטב
(ו) אחת. ובדיעבד יוצא אף בב' נשימות. ט''ז: (ז) בנשימה. כתב הט''ז נ''ל דיש ללמוד להתוקע שלא יעשה שום שהיה בין השברים לתרועה ויעשה תכופים כל מה דאפשר אע''פ שיש בהם נשימה אחרת וראוי שלא יקרא המקרא להתוקע תרועה בסדר תשר''ת אלא ידלג קריאה זו ויעשה כן התוקע מעצמו ובמקום שלא ירצה לשנות לדלג המקרא קריאת התרועה בסדר תשר''ת לא ימתין על הקריאה וימהר עצמו בתכיפה כל מה דאפשר עכ''ל: