אִם טָעָה בְּתשר''ת וְאַחַר שֶׁתָּקַע ב' שְׁבָרִים טָעָה וְהִתְחִיל לְהָרִיעַ, אִם נִזְכַּר מִיָּד יִתְקַע (ח) שֶׁבֶר אַחֵר; וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁגָּמַר הַתְּרוּעָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ בְּטָעוּת, לֹא הִפְסִיד הַתְּקִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתָּקַע, אֶלָּא חוֹזֵר וְתוֹקֵעַ ג' שְׁבָרִים וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ; אֲבָל אִם אֵרַע בְּתש''ת אוֹ תר''ת, הִפְסִיד גַּם תְּקִיעָה רִאשׁוֹנָה.
אִם הִפְסִיק בִּתְרוּעָה בֵּין תְּקִיעָה לִשְׁבָרִים, אוֹ שֶׁהִפְסִיק בִּשְׁבָרִים בֵּין תְּרוּעָה לִתְקִיעָה, וְכֵן אִם הֵרִיעַ ב' תְּרוּעוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, אוֹ שֶׁתָּקַע אַחַר הַתְּרוּעָה תְּקִיעָה (ט) כְּמִתְעַסֵק שֶׁלֹּא לְשֵׁם תְּקִיעָה וְהִפְסִיק בָּהּ בֵּין תְּרוּעָה לִתְקִיעָה; אוֹ לְאַחַר שֶׁתָּקַע שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים שָׁתַק (י) וְהִפְסִיק וְאַחַר כָּךְ תָּקַע שְׁבָרִים אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ שֶׁבֶר אֶחָד, בְּכָל אֵלּוּ הָוֵי הֶפְסֵק וְהִפְסִיד גַּם תְּקִיעָה רִאשׁוֹנָה.
באר היטב
(ט) כמתעסק. ומ''א פסק בזה דלא הוי הפסק ע''ש: (י) והפסיק. אבל אם הכל נעשה בתקיעה אחת אפי' התחיל להריע כשר כמ''ש ס''ז. וה''ה אם התחיל לתקוע ואין קולו עולה יפה ומתחיל לתקוע שנית נחשבת הכל לתקיעה אחת. ודע דכל זה אפי' בתשר''ת דוקא כשמריע בתוך השברים הוא מעין התרועה שיש לו לתקוע משא''כ כשעושה התרועה קודם השברים או שני תרועות זה אחר זה לא יצא. וה''ה אם שמע בנתיים מה שלא צריך דהוי הפסק עיין סימן תקפ''ח סעיף ב'. ואם טעה בתקיעות דאחר התפילה אין בכך כלום רק בדמיושב ומעומד הדין כן עיין ט''ז ומ''א:
אִם תָּקַע שְׁנֵי תשר''ת, אוֹ שְׁנֵי תש''ת, אוֹ שְׁנֵי תר''ת כַּהֹגֶן וְטָעָה בַּשְּׁלִישִׁי, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לָאַחֲרוֹן שֶׁטָּעָה בּוֹ. אִם תָּקַע בַּצַּד (יא) הָרָחָב שֶׁל הַשּׁוֹפָר, לֹא יָצָא. הגה: וְאַחַר שֶׁתָּקְעוּ אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר פָּסוּק (יב) אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעַי תְּרוּעָה, וְאַשְׁרֵי, וּמַחֲזִירִין הַסֵּפֶר לִמְקוֹמוֹ.
באר היטב
(יא) הרחב. וסי' מן המצר קראתי יה: (יב) אשרי. והאר''י כתב שיאמר אשרי העם עד תרום קרננו:
באר היטב
(ח) שבר אחר. וט''ז פסק שיעשה שלשה שברים ע''ש: