וַעֲקֵדַת יִצְחָק הַיּוֹם לְזַרְעוֹ תִּזְכֹּר, כָּךְ הִיא הַנֻּסְחָא הַמְפֻרְסֶמֶת; וְהַמְדַקְדֵּק לוֹמַר: לְזֶרַע (ד) יַעֲקֹב תִּזְכֹּר, מְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בַּבְּרָכוֹת וְאֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. הגה: וְאוֹמְרִים: עָלֵינוּ, וּמְלֹךְ, וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹסִיף: אוֹחִילָה וּשְׁאָר פִּיּוּטִים, כָּל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ (טוּר).
לֹא יִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד תְּפִלַּת מוּסָף בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד אַחַר (ה) ג' שְׁעוֹת הַיּוֹם.
באר היטב
(ה) שלשה שעות. לפי שבשלשה שעות האלו הקב''ה דן עולמו ודוקא יחיד אבל רבים הן אל כביר לא ימאס ודוקא מוסף כיון שאין מחויב להתפלל אותה בזמן ההוא מה שאין כן תפלת יוצר שזמנו אז אין לדחותו. וה''ה שלא יתקע ביחיד ועיין מ''א שהאריך בזה. י''ל ואין לפרש עילום שמך ולא יאמר ואין פי' לעילום שמך כי יש פי' לעילום שמו. תשב''ץ מ''א:
מַחֲזִיר שְׁלִיחַ צִבּוּר (א) הַתְּפִלָּה, וְתוֹקְעִין (ב) עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת לְמַלְכֻיּוֹת תשר''ת פַּעַם אַחַת, וּלְזִכְרוֹנוֹת תש''ת, וּלְשׁוֹפָרוֹת תר''ת; וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִים לִתְקֹעַ לְמַלְכֻיּוֹת תשר''ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, לְזִכְרוֹנוֹת תש''ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וּלְשׁוֹפָרוֹת תר''ת שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתּוֹקְעִים (ג) תשר''ת לְמַלְכֻיוֹת פַּעַם אַחַת, וְכֵן לְזִכְרוֹנוֹת, וְכֵן לְשׁוֹפָרוֹת (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם וּמִנְהָגִים), וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְנָהֲגוּ לוֹמַר כָּל פַּעַם אַחַר שֶׁתָּקְעוּ: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, וַאֲרֶשֶׁת (מַהֲרִי''ל); וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת שֶׁאֵין תּוֹקְעִין, אוֹמְרִים: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, אֲבָל לֹא אֲרֶשֶׁת (מִנְהָגִים).
באר היטב
(א) התפלה. כשהצבור אומרים הוא אלהינו עיין הפסוקים במחזו' אשכנז שי''ל והוא קבלה מר''א רוקח: (ב) על סדר. התוקע והשומעין צריכין לעמוד בתקיעות דמעומד: (ג) תשר''ת. ובשל''ה הדרך המובחר לתקוע תשר''ת תש''ת תר''ת למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות ואחר אנעים זמירות תשר''ת תש''ת תר''ת. וכן נוהגים ק''ק אשכנזים בירושלים:
באר היטב
(ד) יעקב. והט''ז כתב דכן עיקר לזרע יעקב ע''ש ועיין מ''א: