קוֹנָם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּי אַבָּא. הֶקְדֵּשׁ יְהֵא כָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשָׂה מִלָּבֹא עַל פִּי אַבָּא, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יוּכַל אַבָּא לֵהָנוֹת מִמַּעֲשֵׂה יָדַי: אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. שֶׁאֵין זֶה דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וּבְהָא מוֹדוּ כֻלֵּי עָלְמָא שֶׁאוֹסֶרֶת הֲנָאָתָהּ עַל פְּלוֹנִי אֵין הַבַּעַל מֵפֵר. וְכֵן הֲלָכָה: עַל פִּיךָ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָפֵר. מִשּׁוּם דִּמְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּהֶקְדֵּשׁ מוֹצִיא מִידֵי שִׁעְבּוּד, אַלְּמוּהָּ רַבָּנָן לְשִׁעְבּוּדָא דְּבַעַל שֶׁאֵין הַקּוֹנָם מַפְקִיעַ שִׁעְבּוּדוֹ: יָפֵר שֶׁמָּא תַעְדִּיף עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ. וְהַהֶקְדֵּשׁ חָל עַל הַחֵלֶק הָעוֹדֵף שֶׁאֵינוֹ תַּחַת שִׁעְבּוּדוֹ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהָפֵר, וְהַהֲפָרָה מוֹעֶלֶת בּוֹ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב אוֹתוֹ הָעֹדֶף בְּשֶׁל בַּעֲלָהּ: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר יָפֵר שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה. וְעִקַּר מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ צָרִיךְ הֲפָרָה, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה וְיִפָּקַע שִׁעְבּוּדֵיהּ דְּבַעַל וְאָז יָחוּל הַנֶּדֶר וּתְהֵא אֲסוּרָה לַחֲזֹר לוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, וּבְאוֹמֶרֶת יְקֻדְּשׁוּ יָדַי לְעוֹשֵׂיהֶם, דְּיָדַיִם אִיתַנְהוּ בָּעוֹלָם וְחָל עֲלֵיהֶם הֶקְדֵּשׁ:

הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר. דַּהֲפָרָה בְּטָעוּת לֹא הַוְיָא הֲפָרָה עַד שֶׁיְּכַוֵּן לָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ל) לֹא הֵנִיא אוֹתָהּ, עַד שֶׁתִּהְיֶה הַהֲפָרָה לְעַצְמָהּ שֶׁל הַנּוֹדֶרֶת. וְגַם שֶׁיְּכַוֵּן לַנֶּדֶר שֶׁנָּדְרָה, דִּכְתִיב (שָׁם) וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ, עַד שֶׁיֵּדַע אֵיזֶה נֶדֶר נָדְרָה: