ההלכה היומית
יום שני מצורע ז' ניסן תשפ"ד
סימן תר"י
סעיף ב'

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַדְלָקַת נֵר יוֹם הַכִּפּוּרִים. הגה: וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.

סימן תר"י
סעיף ג'

בְּכָל מָקוֹם מַדְלִיקִין, בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּבַמְּבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים וְעַל גַּבֵּי הַחוֹלִים.

סימן תר"י
סעיף ד'

נוֹהֲגִים בְּכָל מָקוֹם לְהַרְבּוֹת נֵרוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וּלְהַצִּיעַ בְּגָדִים נָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הגה: וְנוֹהֲגִים שֶׁכָּל אִישׁ, גָּדוֹל אוֹ (א) קָטָן, עוֹשִׂין לוֹ נֵר (מָרְדְּכַי וּמהרי''ו); גַּם נֵר נְשָׁמָה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ שֶׁמֵּתוּ (כָּל בּוֹ), וְכֵן נָכוֹן, וְכֵן כָּתְבוּ מִקְצָת רַבְּוָאתָא; וְאִם כָּבוּ נֵרוֹת אֵלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, (ב) אֵין לוֹמַר לְעַכּוּ''ם שֶׁיַּחֲזֹר וְיַדְלִיקֵם (מַהֲרִי''ל). מִי שֶׁכָּבָה נֵרוֹ בְּיוֹם כִּפּוּר, יַחֲזֹר וְיַדְלִיקֶנּוּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר, וְאַל יְכַבֶּנּוּ עוֹד, אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ לִדְלֹק עַד גְּמִירָא וְגַם יְקַבֵּל עָלָיו שֶׁכָּל יָמָיו לֹא יְכַבֶּה בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים נֵרוֹ, לֹא הוּא וְלֹא אַחֵר, כָּךְ נִמְצָא בְּמִנְהָגִים יְשָׁנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לְהַצִּיעַ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּיוֹם כִּפּוּר כְּמוֹ בְּשַׁבָּת (מָרְדְּכַי וּמִנְהָגִים), וְכֵן נוֹהֲגִין. יֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁנָּהֲגוּ לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים נְקִיִּים בְּיוֹם כִּפּוּר, (ג) דֻּגְמַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וְכֵן נוֹהֲגִין לִלְבֹּש הַקִּיטְל שֶׁהוּא לָבָן וְנָקִי, גַּם הוּא בֶּגֶד (ד) מֵתִים וְעַל יְדֵי זֶה לֵב הָאָדָם נִכְנָע וְנִשְׁבָּר (דִּבְרֵי עַצְמוֹ מֵהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ז דִּשְׁבִיתַת עָשׂוֹר).

באר היטב

(א) קטן. ועכשיו אין עושין נר אלא הנשוי וטעם הנרות משום שהתורה נגמרה ביום כפור שקרוי נר מהרי''ו. ומהרי''ל כתב שהן כנגד איבריו של אדם או כנגד מ''ע. ולאלו הטעמים אין לעשות נר לאשה עיין מגן אברהם ועיין סימן קנ''ד סי''א איזה נר ראוי לבית הכנסת. ובילקוט שופטים איתא לעשות פתילות עבות כדי להרבות אורן. מגן אברהם: (ב) אין לו'. אפי' ברמיזה ומצוה עושים כשיניחה כך מכובה ע''ש. ואין לו' לעכו''ם שיקבל שעוה הנוטף. מנהגים: (ג) דוגמת. לפ''ז אין הנשים לובשים לבנים דאין יכולים להיות כמלאכים ומ''מ הקיטל יכולות ללבוש שיכניע לבם. מגן אברהם: (ד) מתים. יש נ''מ בין שני טעמים אלו דלטעם הראשון אסור להאבל ללבוש הקיטל. ולטעם השני מותר ונראה דהסומך על טעם השני ולובש הקיטל לא הפסיד ט''ז. והלובש שק מחמת תשובה אסור ללבשו ביה''כ ס''ח תרט''ו. מ''א:

יום שני מצורע ז' ניסן תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן