בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין לוֹ לֶאֱכֹל אֶלָּא מַאֲכָלִים קַלִּים לְהִתְעַכֵּל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא שָׂבֵעַ וּמִתְגָּאֶה כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל. הגה: וְכֵן אֵין אוֹכְלִים דְּבָרִים (ו) הַמְחַמְּמִים אֶת הַגּוּף, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי קֶרִי; וְכֵן אֵין לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי (ז) חָלָב שֶׁמַּרְבִּים זֶרַע, אַךְ בִּסְעֻדַּת (ח) שַׁחֲרִית נוֹהֲגִין לְאָכְלָן. (מַהֲרִי''ל).
מֻתָּר לְהַטְמִין חַמִּין מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים (א) שֶׁאֵין לְהַטְמִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (עַיִּןִ בְּטוּר), וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ (מַהֲרִי''ל).
באר היטב
(א) שאין. שמכין ביה''כ לחול ועיין רדב''ז סימן ל''א:
מָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלִיק נֵר בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים, מַדְלִיקִין; מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק, אֵין מַדְלִיקִין. וְאִם יֵשׁ לוֹ נֵר בַּבַּיִת, חַיָּב לְהַדְלִיק בַּחֶדֶר שֶׁשּׁוֹכֵב שָׁם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ עִם אִשְׁתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ אֵצֶל הַנֵּר שֶׁבְּבֵיתוֹ (מַהֲרִי''ל); וְאִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, חַיָּבִין הַכֹּל לְהַדְלִיק. הגה: וּמְבָרְכִין: לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים.
באר היטב
(ו) המחממים. כגון בשמים וכרכום וזה אינו אסור כ''א בסעודה המפסקת אבל דברים המרבים זרע אין לאכול כל היום. ב''ח: (ז) חלב. חמה. רמב''ם: (ח) שחרית. ודעת מהרי''ל וב''ח לאסור אף בשחרית דמרבים זרע. וכתב ט''ז דשום אין לאכול אף בשחרית וכן בצים דמרבים זרע. כתב הב''ח אם אכל אכילה גסה וקשה לו לא יתן אצבעו לפיו להקיא ואם בע''כ יקיא יזהר שלא יבליע הקיאה. כתב מהרי''ו שלא ישתכר בסעודה המפסקת ולא יאכל אכילה גסה עיין של''ה. וכתב ס''ח ולא יאכל שומשמין מפני שמעלה גרה. מהרי''ל ראה מרבותיו שאכלו פרי שקורין ער''ד עפ''פיל שמקרר ונתנוהו במים: