אָסוּר לִרְחֹץ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן; וַאֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בַּמַּיִם, אָסוּר. וְאִם הָיוּ יָדָיו אוֹ רַגְלָיו אוֹ שְׁאָר גּוּפוֹ מְלֻכְלָכִים בְּטִיט אוֹ (א) בְּצוֹאָה, אוֹ שֶׁנָּטַף דָּם מֵחוֹטְמוֹ, מֻתָּר (ב) לְרָחֲצָם; שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג.

נוֹטֵל אָדָם יָדָיו שַׁחֲרִית וּמְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטֹּל אֶלָּא עַד סוֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וְלֹא יְכַוֵּן לַהֲנָאַת רְחִיצָה רַק לְהַעֲבִיר הָרוּחַ רָעָה מֵעַל הַיָּדַיִם (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי).

אִם הִטִּיל מַיִם (ג) וְשִׁפְשֵׁף בְּיָדוֹ, אוֹ עָשָׂה צְרָכָיו וְקִנֵּחַ, מֻתָּר לִרְחֹץ דַּהֲוָה לֵיהּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת וְרוֹחֵץ עַד סוֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו; וְאִם רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, אֲפִלּוּ לֹא קִנֵּחַ נָמֵי מֻתָּר לִטֹּל עַד סוֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. הגה: וְכֵן (ד) כֹּהֵן הָעוֹלֶה לַדּוּכָן נוֹטֵל יָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת, דְּכָל רֹב רְחִיצָה שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן בָּהּ לְתַעֲנוּג, מֻתֶּרֶת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ג מֵהִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וּמַהֲרִי''ל); וְלָכֵן אֲפִלּוּ בָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְרַגְלָיו כֵּהוֹת, מֻתָּר לְרָחֲצָן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וּסְמַ''ג וְטוּר הִלְכוֹת תִּשְׁעָה בְּאָב).