הָרַב אָסוּר לַעֲבֹר בְּמַיִם כְּדֵי לֵילֵךְ אֵצֶל (ט) תַּלְמִידוֹ.

הַהוֹלֵךְ לִשְׁמֹר פֵּירוֹתָיו מֻתָּר לַעֲבֹר בְּמַיִם בַּהֲלִיכָה, אֲבָל לֹא בַּחֲזָרָה. הגה: וְכָל מָקוֹם דְּמֻתָּר לַעֲבֹר בְּמַיִם, אֲפִלּוּ הָיָה לוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיָּכוֹל לְהַקִּיף בַּיַּבָּשָׁה, מֻתָּר לַעֲבֹר, דִּלְמַעֵט בְּהִלּוּךְ עָדִיף (י) טְפֵי (אוֹר זָרוּעַ).

אָסוּר לְהִצְטַּנֵּן בְּטִיט לַח, אִם הוּא טוֹפֵחַ עַל מְנַת לְהַטְפִּיחַ; וְאָסוּר לְהִצְטַנֵּן בְּכֵלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַיִם, אֲפִלּוּ הֵם חֲסֵרִים, בֵּין שֶׁל חֶרֶס בֵּין שֶׁל מַתָּכוֹת; אֲבָל אִם הֵם רֵקִים, מֻתָּר; וְכֵן בְּפֵרוֹת וּבְתִינוֹק. הגה: וְאָסוּר (יא) לִשְׁרוֹת מַפָּה מִבְּעוֹד יוֹם וְלַעֲשׂוֹתָהּ כְּמִין כֵּלִים נְגוּבִים וּלְהִצְטַנֵּן בָּהּ בְּיוֹם כִּפּוּר, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא לֹא תִּנְגֹּב יָפֶה וְיָבֹא לִידֵי סְחִיטָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ג וּמָרְדְּכַי וּסְמַ''ק וּמִנְהָגִים). הַחוֹלֶה רוֹחֵץ כְּדַרְכּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְסֻכָּן (רַמְבַּ''ם).