מֻתָּר כָּל אָדָם לִנְעֹל סַנְדָּל מֵחֲמַת עַקְרָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ; אִם מְצוּיִים שָׁם עַקְרַבִּים אוֹ דְּבָרִים הַנּוֹשְׁכִים. הגה: וְאִם יָרְדוּ (ו) גְּשָׁמִים וְרוֹצֶה לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְהֶפֶךְ, וְהוּא אִיסְטְנִיס, (ז) מֻתָּר לִנְעֹל מִנְעָלָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (מַהֲרִי''ל).
יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר (א) לִגֹּעַ בְּאִשְׁתּוֹ כְּאִלּוּ הִיא נִדָּה; וְכֵן אָסוּר לִישַׁן עִם אִשְׁתּוֹ בְּמִטָּה.
באר היטב
(א) ליגע. גם לא ירבה דברים עמה. ואסור ליגע בה גם ביום. של''ה מ''א. וט''ז כ' דוקא בלילה אסור ליגע בה אבל ביום א''צ ליזהר מנגיעה ומ''ש הש''ע איסור שינה במטה הוא אפי' ביום ע''ש:
הָרוֹאֶה קֶרִי בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים (ב) יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה, וְאִם עָלְתָה לוֹ שָׁנָה מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא.
באר היטב
(ב) ידאג. בסוף הכוונת סוף פ''ק דיה''כ תמצא תיקון לזה והוא מנוסה. וכ''כ בספר משנת חסידים. וע' הגהות מהרי''ל מ''ש מענין זה. ועיין בספר מענה לשון ג''כ:
באר היטב
(ו) גשמים. כתב ט''ז נראה דבירידת גשמים צריך איסטניס אבל אם יש בארץ רפש וטיט כ''א כאיסטניס בזה ע''ש. ומ''א כתב וצ''ע על מה סמכו עתה להקל דאין כל אדם יכול לומר איסטניס אני כמ''ש סי' תר''מ ע''ש ובפרט שלובשין אנפילאות ואם כן אין להם צער כ''כ לילך בטיט ורפש ולכן יש למחות אם יודע שיקבלו ע''ש: (ז) מותר. בנ''י משמע דוקא סנדל בלא עקב מותר ולא מנעל. ובשל''ה כתב דיהפוך ימין לשמאל ושמאל לימין ע''ש. וכתב המ''א ואפשר דאפי' בין העכו''ם אסור אע''ג דאיכא למיחש שילעיגו כיון שהוא מדאורייתא ע''ש ועיין סי' תרי''א: