ההלכה היומית
יום שב"ק קדושים ג' אייר תשפ"ד
סימן תרכ"ו
סעיף א'

אֵין לַעֲשׂוֹת סֻכָּה תַּחַת (א) בַּיִת אוֹ אִילָן; וְהָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ תַּחַת הָאִילָן, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם הָאִילָן צִלָּתוֹ מְרֻבֶּה מֵחַמָּתוֹ פְּסוּלָה בְּכָל עִנְיָן, אַף אִם הַסֻכָּה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ; אֲבָל אִם הָאִילָן חַמָּתוֹ מְרֻבָּה מִצִּלָּתוֹ, אִם הַסֻכָּה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ בְּלֹא אִילָן, כְּשֵׁרָה, אֲפִלּוּ לֹא הִשְׁפִּיל הָעֲנָפִים לְמַטָּה לְעָרְבָם עִם סְכָךְ הַסֻכָּה; אֲבָל אִם אֵין הַסֻכָּה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ אֶלָּא עַל יְדֵי הָאִילָן, צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁפִּיל הָעֲנָפִים וִיעָרְבֵם עִם הַסְכָךְ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִכָּרִים וִיהֵא סְכָךְ רַבֶּה עֲלֵיהֶם (ב) וּמְבַטְּלָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם הַסֻכָּה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ בְּלֹא הָאִילָן, וְהָאִילָן חַמָּתוֹ מְרֻבָּה מִצִּלָּתוֹ, אִם עַנְפֵי הָאִילָן מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד סְכָךְ הַכָּשֵׁר פְּסוּלָה בֵּין שֶׁהָאִילָן קוֹדֵם בֵּין שֶׁהַסֻכָּה קָדְמָה, כֵּיוָן שֶׁעַנְפֵי הָאִילָן מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד סְכָךְ הַכָּשֵׁר. הגה: מִיהוּ אִם הִשְׁפִּיל הָעֲנָפִים לְמַטָּה וְעֵרְבָן עִם הַסְּכָךְ, שֶׁאֵינָן (ג) נִכָּרִין, בְּטֵלִין וְהַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה (הָרֹא''שׁ וְהָרַ''ן); וְכֵן אִם הִנִּיחַ סְכָךְ הַכָּשֵׁר עַל סְכָךְ הַפָּסוּל, מִקְרֵי עֵרוּב, וְכָשֵׁר (מָרְדְּכַי פ''ק דְּסֻכָּה). אֲבָל אִם הָעֲנָפִים כְּנֶגֶד הָאֲוִיר שֶׁבֵּין הַסְכָךְ הַכָּשֵׁר אוֹ שֶׁהַסְּכָךְ הַרְבֵּה שֶׁאֲפִלּוּ יִנָּטֵל נֶגֶד הָאִילָן נִשְׁאָר כַּשִּׁעוּר (טוּר), כְּשֵׁרָה הוֹאִיל וְצֵל הַכָּשֵׁר הוּא מְרֻבֶּה מֵחַמָּתָהּ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִנָּטֵל הָאִילָן יֵשׁ שִׁעוּר בַּכָּשֵׁר לְהַכְשִׁיר; וּבְכָל זֶה לֹא שָׁאנֵי לָן בֵּין קָדַם הָאִילָן לְקָדַם הַסְכָךְ, דִּין אֶחָד לָהֶם.

באר היטב

(א) בית. דבעי שתהא הסוכה תחת אויר השמים. מקומות קרים שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה ומתעבה ונעשה כעין תקרה כשרה. גינת ורדי' חא''ח כלל ד' סי' ז': (ב) ומבטלן. אע''ג דאין מבטלין איסור לכתחלה י''ל דקודם יום טוב שאינו אסור עדיין נתבטלו. ב''ח מ''א. וכ' ט''ז ומזה יש ללמוד בתערובת חמץ קודם פסח לח בלח ואין שם ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהיה קודם זמן האיסור ועסי' תמ''ב ותמ''ז מה שכת' שם: (ג) ניכרין. ואפילו ניכרין נמי שרי כיון שצלתה מרובה. מ''א עיין שם:

סימן תרכ"ו
סעיף ב'

אִם קָצַץ הָאִילָן לְהַכְשִׁירוֹ וְלִהְיוֹת הוּא עַצְמוֹ מֵהַסִכּוּךְ, כָּשֵׁר וְהוּא שֶׁיְּנַעְנְעוֹ, שֶׁיַּגְבִּיהַ כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ (ד) וּמַנִּיחוֹ, וְחוֹזֵר וּמַגְבִּיהַּ חֲבֵרוֹ וּמַנִּיחוֹ; וְאִם לָאו, פְּסוּלָה מִשּׁוּם: תַּעֲשֶׂה, וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי. הגה: אֲבָל מֻתָּר לַעֲשׂוֹת סֻכָּה תַּחַת מְחֻבָּר אוֹ בַּיִת, וְלַהֲסִירוֹ אַחַר כָּךְ, וְלֹא מִקְרֵי תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, הוֹאִיל וְאֵין הַפְּסוּל בַּסְּכָךְ (ה) עַצְמוֹ (כָּל בּוֹ וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ''י פֶּרֶק קַמָּא דְּסֻכָּה).

באר היטב

(ד) ומניחו. לשם צל: (ה) עצמו. והב''ח כתב שיש להחמיר ולסלק הגג ולסכך אח''כ כ''כ המ''א ע''ש:

סימן תרכ"ו
סעיף ג'

הָעוֹשֶׂה סֻכָּה לְמַטָּה בַּבַּיִת, תַּחַת הַגַּג שֶׁהֵסִירוּ הָרְעָפִים, אַף עַל פִּי (ו) שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עֲדַיִן הָעֵצִים הַדַּקִּים שֶׁהָרְעָפִים מֻנָּחִים עֲלֵיהֶם, כְּשֵׁרָה. הגה: וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הַסֻּכָּה תַּחַת הַגַּגּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לִפְתֹּחַ (ז) וְלִסְגֹּר, וּמֻתָּר לְסָגְרָן מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וְלַחֲזֹר וּלְפָתְחָן (מַהֲרִי''ל); וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שָׁרֵי לְסָגְרָן וּלְפָתְחָן (אֲגֻדָּה דְּיוֹמָא וּמַהֲרִי''ו) אִם יֵשׁ לָהֶם צִירִים (דִּבְרֵי עַצְמוֹ) שֶׁסּוֹגֵר וּפוֹתֵחַ בָּהֶן, וְאֵין בָּזֶה לֹא מִשּׁוּם סְתִירָה וּבִנְיַן אֹהֶל בְּיוֹם טוֹב, וְלֹא מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי; רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵשֵׁב תַּחְתֵּיהֶן כְּשֶׁהֵן סְגוּרִין, שֶׁאָז הַסֻּכָּה פְּסוּלָה.

באר היטב

(ו) שנשארו. עיין ט''ז שהעלה שאין להקל אלא ביש ביניהם ד' טפחים ויהא בענין שאם ינטל מן הסכך נגד הלטי''ש יהיה עדיין צלתה מרובה מחמתה ע''ש ס''ק ב'. ובתשובת פנים מאירות סי' מ''ד חולק עליו: (ז) ולסגור. ודוקא כשמניח הסכך כשהוא פתוח עיין מ''א. ואם הניח הסכך על התקרה ואח''כ הסירו התקרה פסול. ואותן סוכות העשויות תחת הגג ולפעמים הצדדים משופעים יזהר שלא ישב תחת השיפוע מ''מ. וע' בתשו' פנים מאירות סימן ס''א מש''ש מענין סוכה על הגג. סוכה העשויה תחת הדווא''ר דהיינו שפותחין להם מקום באמצע הגג והוא הנקרא בלשון ערבי דוואר בלשון לע''ג באג''ה ופעמים עושין על שטח הדוואר הפתוח שבכה ומעשה רשת ופעמים עושין שבכה זו מחוטי נחושת או מחוטי פשתן כשרה ואפי' אם יניח הסכך הכשר ע''ג השבכה ממש כשירה. גינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' ח' ע''ש:

יום שב"ק קדושים ג' אייר תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן