סֻכָּה שֶׁחַמָּתָהּ וְצִלָּתָהּ (א) שָׁוִים מִלְּמַעְלָה, פְּסוּלָה, לְפִי שֶׁהַחַמָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּרִחוּקָהּ וְיִהְיֶה לְמַטָּה חַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ; אֲבָל אִם חַמָּתָהּ וְצִלָּתָהּ שָׁוִים מִלְּמַטָּה, כְּשֵׁרָה.
אִם בְּרֹב מִמֶּנָּה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה שְׁנֵי מַשְׁהוּיִין, וּבְמִעוּט מִמֶּנָּה חַמָּתָהּ מְרֻבָּה מַשֶּׁהוּ בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁנְּצָרֵף יַחַד הַחַמָּה וְהַצֵּל שֶׁל כָּל הַסֻכָּה יִהְיֶה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ מַשֶּׁהוּ, כְּשֵׁרָה. הגה: וְיֵשׁ (ב) מַחְמִירִין אִם הַסֻּכָּה גְּדוֹלָה וְיֵשׁ מָקוֹם ז' עַל ז' שֶׁחַמָּתוֹ מְרֻבָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּצֵרוּף כָּל הַסֻּכָּה הָוֵי הַצֵּל מְרֻבֶּה (רַ''ן ספ''ק דְּסֻכָּה).
באר היטב
(ב) מחמירין. היינו שלא לישב באותו חלק שחמתו מרובה אבל לשאר החלק אין זה פוסל אותו כיון שיש שם הכשר סוכ'. ט''ז:
דֶּרֶךְ הַסִכּוּךְ לִהְיוֹת קַל, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ מִמֶּנּוּ הַכּוֹכָבִים הַגְּדוֹלִים; הָיְתָה מְעֻבָּה כְּמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, (ג) כְּשֵׁרָה.
באר היטב
(ג) כשר'. ולבוש פוסל כשאין המטר יוכל לירד בה וכ''פ הב''ח:
באר היטב
(א) שוים. ועטרת זקנים בשם ב''ח פוסל בין שוים מלמטה או מלמעלה. יד אהרן: