עֲנַף עֵץ עָבוֹת הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, הוּא הַהֲדַס שֶׁעָלָיו חוֹפִין אֶת עֵצוֹ; כְּגוֹן שְׁלֹשָׁה עָלִין אוֹ יוֹתֵר, בְּגִבְעוֹל אֶחָד; אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵי הֶעָלִים בְּשָׁוֶה, זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְהֶעָלֶה הַשְּׁלִישִׁי לְמַעְלָה מֵהֶם, אֵין זֶה עָבוֹת אֲבָל נִקְרָא: הֲדַס (ח) שׁוֹטֶה. הגה: וּפָסוּל אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדַּחַק; וְאִיכָּא מָאן דְּאָמַר בַּגְּמָרָא דְּכָשֵׁר; וְעַל כֵּן נוֹהֲגִין בְּאֵלּוּ הַמְּדִינוֹת לְכַתְּחִלָּה לָצֵאת בְּאֵלּוּ הַהֲדַסִּים הַמּוּבָאִים וְאֵין ג' עָלִין בְּגִבְעוֹל אֶחָד; וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב דַּהֲדַסִּים שֶׁלָּנוּ אֵין נִקְרָאִים הֲדַס שׁוֹטֶה, הוֹאִיל וְהֵם שְׁנַיִם עַל גַּב שְׁנַיִם וְאֵינָן כַּהֲדַס שׁוֹטֶה הַמֻּזְכָּר בַּגְּמָרָא; וְלָכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתַב מַהֲרִ''י קוֹלָן וּמַהֲרִ''י איסרלן זַ''ל בִּתְשׁוּבוֹתֵיהֶם.
יָצְאוּ הַרְבֵּה בְּקֵן אֶחָד וְנָשְׁרוּ מֵהֶם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא (ט) שְׁלֹשָׁה בְּקֵן אֶחָד, כָּשֵׁר, אֲפִלּוּ נָשִׁרוּ רֻבָּם כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שִׁבְעָה וְנָשְׁרוּ מֵהֶם אַרְבָּעָה וְנִשְׁאֲרוּ שְׁלֹשָׁה.
באר היטב
(ט) שלשה. עיין ט''ז שהעלה לדידן שהדס שלנו שנים ע''ג שנים אם נשאר אחד מן שיעור ההדס שצ''ל עבות דהיינו ג''ט פסול להר''ן ולהרא''ש אם נפסקו ב' מן רוב שיעור זה אז פסול וצריך ליזהר בזה דהרבה פעמים נושרים הרבה עלים מההדסים ואינם משגיחים ע''ז עכ''ל. וכתב של''ה דצריך לראות שיהיו דרך גידולם עיין שם:
לְמִצְוָה בָּעֵינָן כָּל שִׁעוּר אֹרֶךְ הַהֲדַס שֶׁיְּהֵא עָבוֹת, וּלְעִכּוּבָא בְּרֻבּוֹ וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ בְּרֹאשׁוֹ (טוּר).
באר היטב
(ח) שוטה. עיין בתשובת חכם צבי קס''א ההדסים הנמצאים באמשטארדם ובהאמבורג תלתא תלתא בחד קינה כשרות ומצוה מן המובחר לקנותם בדמים יקרים ודלא כהשבות יעקב שכתב שהם מורכבות ואותם הבאים מן איטליא הם פסולין עיין שם ועיין בשבות יעקב חלק ב' סימן כ''ח. וכ''פ בתשובת פנים מאירות סימן ט' וכתב הלוקח אצל הדסים הלחים העומדים תלתא בחד קינה עוד הדס יבש המביאים מאיטליא כדי לצאת דעת ספר שבות יעקב עוברים בבל תוסיף ע''ש: