ההלכה היומית
יום שני בהעלותך י"א סיון תשפ"ד
סימן תרמ"ה
סעיף ט'

אִם כָּפוּף בְּרֹאשׁוֹ, פָּסוּל; וְדַוְקָא כְּשֶׁשִּׁדְרָתוֹ כְּפוּפָה, אֲבָל עָלָיו כְּפוּפִים בְּרֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁדֶּרֶךְ לִהְיוֹת הַרְבֵּה לוּלָבִים, (ט) כָּשֵׁר.

באר היטב

(ט) כשר. והיינו אם נשאר חלק גדול מהעלין בלא כפיפה אבל אם גוף העלין נכפפו הרבה ונראה כמו שנכפל העלה פסול. ט''ז ע''ש: כתב בתשובת מהרי''ו לולב אותיות ל''ו ל''ב כלומר ל''ו צדיקים בכל דור ודור וכנגד ל''ו מסכתות ול''ב היינו התורה המתחלת בב' ומסיימת בלמ''ד ולולב גימט' חיים היינו תורה ואתרוג גימט' תר''י עם ג' מינים תרי''ג ששקול נגד תרי''ג מצות ומהרי''ל כתב מי שקונה אתרוג עם לולב יפים זוכה לחיי עוה''ז ולחיי עולם הבא:

סימן תרמ"ו
סעיף א'

הֲדַס (א) שֵׁנִּקְטַם רֹאשׁוֹ, (ב) כָּשֵׁר; נָשְׁרוּ רֹב עָלָיו, אִם נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁלֹשָׁה עָלִין (ג) בְּקֵן אֶחָד, כָּשֵׁר.

באר היטב

(א) שנקטם. היינו מן העץ של ההדס דהיינו הקן של ג' עלין. אבל בעלה לחוד לא שייך נקטם ראשו: (ב) כשר. זהו דעת הרמב''ם. אבל הראב''ד כתב עליו וז''ל וכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשינו מכמה שנים והעלינו שנקטם ראשו פסול ועיין סעיף י' ועט''ז: (ג) בקן. עיין ט''ז אי פירושו אפי' אין שם רק פעם א' ג' בחד קן ופליג על הרא''ש דבעי רוב שיעור הדס שיהא עבות של ג' בקן כמ''ש בש''ע ס''ה ע''ש או פירושו דעל כל קן אמר שיהיה שם ג' עלין עיין שם:

סימן תרמ"ו
סעיף ב'

הָיוּ עֲנָבָיו מְרֻבּוֹת מֵעָלָיו, אִם (ד) יְרֻקּוֹת, כָּשֵׁר; וְאִם אֲדֻמּוֹת אוֹ שְׁחֹרוֹת, פָּסוּל; וְאִם מִעֲטָן, כָּשֵׁר; וְאֵין מְמַעֲטִים אוֹתָם (ה) בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּן; עָבַר וְלִקְּטָן, אוֹ (ו) שֶׁלִּקְּטָן אֶחָד אֶחָד לַאֲכִילָה, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. וּמִיּוֹם רִאשׁוֹן וָאֵילָךְ, כָּשֵׁר (ז) בְּכָל עִנְיָן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א''ח).

באר היטב

(ד) ירוקות. דמינ' דהדס הוא: (ה) בי''ט. פי' דקודם י''ט נתלשו והפרי הזה שגדל בהדס הוא גדל אפי' בתלוש כ''כ רש''י: (ו) שלקטן. גירסא זו אינה נכונה ברמב''ן דבגמרא אמרינן רשב''א אומר ממעטין בי''ט ופריך והא מתקן מנא ומשני רב אשי כגון שלקטן לאכילה ולא להכשירו ופריך והא פסיק ריש' הוא ומשני דאית ליה הושענא אחריתא ע''כ. וקשה על הרמב''ם דמשמע דרוצה להתיר לכתחלה למעט כשמלקט לאכילה וה''ל להזכיר דאית ליה הושענא אחריתא והמגיד גורס או שליקט אחר לאכילה ור''ל אחר שא''צ לתקן זה ט''ז ומ''א. ומ''מ לצורך מצוה שרי. תוס' דף ל''ג ע''א: (ז) בכל ענין. המ''א העלה שאין להקל ע''ש ועיין ט''ז:

יום שני בהעלותך י"א סיון תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן