עַרְבֵי נַחַל הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, הוּא מִין יָדוּעַ הַנִּקְרָא כֵּן; עָלֶה שֶׁלּוֹ מָשׁוּךְ כְּנַחַל, וּפִיו חָלָק, וְקָנֶה שֶׁלּוֹ אָדֹם וַאֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ (א) יָרֹק, כָּשֵׁר (בֵּית יוֹסֵף); וְרֹב מִין זֶה גָּדֵל עַל הַנְּחָלִים, לְכָךְ נִקְרְאוּ עַרְבֵי נַחַל, וַאֲפִלּוּ הָיָה גָּדֵל בַּמִּדְבָּר אוֹ בֶּהָרִים, כָּשֵׁר; וְיֵשׁ מִין אֶחָד דּוֹמֶה לָעֲרָבָה, אֶלָּא שֶׁעָלֶה שֶׁלּוֹ עָגֹל וּפִיו דּוֹמֶה לְמֶסֶר (פֵּרוּשׁ מָגֵרָה סיג''ה בְּלַעַ''ז) וְקָנֶה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ אָדֹם, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא: צַפְצָפָה, וְהִיא פְּסוּלָה; וְיֵשׁ מִין עֲרָבָה שֶׁאֵין פִּי הֶעָלֶה שֶׁלָּהּ חָלָק וְאֵינוֹ כְּמֶסֶר, אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ תְּלָמִים קְטַנִּים עַד מְאֹד כְּמוֹ פִּי מַגָּל קָטָן, וְזֶה כָּשֵׁר.
עֲרָבָה שֶׁיָּבְשָׁה אוֹ (ב) שֶׁנָּשְׁרוּ רֹב עָלֶיהָ אוֹ (ג) שֶׁנִּקְטַם רֹאשָׁהּ, פְּסוּלָה; אֲבָל כְּמוּשָׁה אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצָת עָלֶיהָ, כְּשֵׁרָה; וְהָרַמְבָּ''ם מַכְשִׁיר בְּנִקְטַם רֹאשָׁהּ.
באר היטב
(ב) שנשרו. לכן יש ליזהר מלתלוש רוב עלי הערבה שבלולב ועיין סימן תרס''ד סעיף ד'. ויש לדקדק בזה שלפעמים נושרין על ידי תחיבתן לתוך הלולב וגם ע''י נענוע: (ג) שנקטם. פי' שנקטם עצו ת''ד סי' רל''א. והמ''מ פי' נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו ונחלקו עליה פסולה ויש להחמיר בכולן דערבות מצויות. מ''א ועיין ט''ז:
אֶתְרוֹג (א) הַיָּבֵשׁ, פָּסוּל; וְשִׁעוּר הַיַּבְשׁוּת, כְּשֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם לֵחָה, וְיִבְדֹּק עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲבֹר בּוֹ (ב) מַחַט וּבוֹ חוּט, וְאִם יֵשׁ בּוֹ לֵחָה יִרְאֶה בָּחוּט וְאֶתְרוֹג שֶׁהוּא מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, וַדַּאי (ג) יָבֵשׁ הוּא וּפָסוּל (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן מַהֲרִי''ל סִימָן ה').
באר היטב
(א) היבש. עיין מ''א שהעלה דאתרוג כמוש שקורין וועל''ק דכשר ובלבד שיבדקנו ע''ש אם יש בידו אתרוג מוכן אין מחויב להמתין שיבא לו אתרוג יותר יפה. שבות יעקב חלק ב' סי' ל''ז וכן הסכים תשובת יד אליהו סי' ע''ב ועיין בתשובת חכם צבי סי' מ''ה: (ב) מחט. קשה הא יהיה בו נקב מפולש והא פסול לדעת הרא''ש והטור וכ''פ בש''ע ס''ב לדיעה קמייתא י''ל דאין פוסל במפולש אלא כשניקב מעבר זה לעבר שכנגדו או לחדרי הזרע אבל אם הנקב בחד צד מפולש דהיינו בעובי שלה ודאי אין פוסל לכ''ע בלא חסרון דהא דיני אתרוג אנן ילפינן מטריפות של בהמה ובטריפות אם יש נקב מפולש בעובי האבר כגון בלב או מעיים ואינו מגיע לחלל ודאי אין טריפות ה''נ באתרוג. ט''ז: (ג) יבש. וכתב הב''ח דלא מהני הכא בדיקת החוט דודאי הוא מסתמא יבש ופסול והט''ז כתב דאם אנו רואין שנשאר בנוי שלו מהני בו בדיקת החוט ע''ש. עוד כתב הב''ח להטומנים אתרוג בדבש כדי שישאר בו לחלוחית אין לסמוך על זה להכשירו בלא בדיקת מחט ובו חוט. אבל הט''ז ס''ק י''ז כתב דפסול הוא דהוי בכלל כבוש ע''ש:
באר היטב
(א) ירוק. דסופו להיות אדום כשיגיע עליו השמש: