ההלכה היומית
יום שב"ק בהעלותך ט"ז סיון תשפ"ד
סימן תרמ"ח
סעיף ב'

אֶתְרוֹג שֶׁנִּקַּב נֶקֶב (ד) מְפֻלָּשׁ כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל; וְשֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ, אִם הָיָה (ה) כְּאִיסָר, פָּסוּל; וְאִם חָסֵר כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּגַם בְּנֶקֶב מְפֻלָּשׁ בָּעֵינָן חִסָרוֹן מַשֶּׁהוּ; וְשֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ, בְּחִסָרוֹן כְּאִיסָר. הגה: וְנָהֲגוּ לְהַכְשִׁיר הַנְּקָבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּאִילָן עַל יְדֵי קוֹצִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִסָּרוֹן, שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' צ''ט); מִיהוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵין הָעוֹר וְהַבָּשָׂר (ו) קַיָּם תּוֹךְ הַנֶּקֶב, פָּסוּל לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ; וּבִשְׁעַת הַדַּחַק יֵשׁ לְהָקֵל כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, לְהַכְשִׁיר חִסָּרוֹן שֶׁאֵינוֹ כְּאִיסָר וְאֵינוֹ נֶקֶב מְפֻלָּשׁ (דַּעַת עַצְמוֹ).

באר היטב

(ד) מפולש. ואם נקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה מקרי מפולש לכ''ע. מ''א: (ה) כאיסר. אבל פחות מאיסר ואין שם חסרון כגון שנעץ שם יתד כשר ואם חסר כ''ש פסול אפי' באינו מפולש. וי''א הוא הראב''ד דס''ל דתרתי לריעותא בעינן מפולש וחסרון דבלא חסרון כשר בכל גווני אלא דביש חסרון יש חילוק דאם הוא מפולש פסול אפי' בחסרון כ''ש ושאינו מפולש דוקא כאיסר וק''ל להחמיר זולת בשעת הדחק כמ''ש רמ''א. וכתב המ''א ונראה לי דאם הנקב מרובע או ארוך רואין אי כד מעגלת לה הוי כאיסר פסול וכ''ה בי''ד סימן ל''ד לענין גרגרת דלא כמ''ש בכה''ג בשם הרדב''ז ע''ש: (ו) קיים. משמע דאם יש ספק בזה אם הבשר קיים אזלינן לקולא כיון שהדיעה אחרונה שהוא הראב''ד ס''ל אפי' בודאי יש חסרון כשר כל שאינו מפולש ואין החסרון כאיסר. שפיר נסמך עליה בספק לכל הפחות. ונ''ל פשוט דזה מיירי שעכ''פ לא ניקב עד חדרי הזרע דאל''כ אפי' הבשר קיים יש פסול מטעם נקב מפולש כמו בסמוך ואם יש ספק אם מגיע לחדרי זרע ג''כ כשר כיון שאין חסרון כלל מטעם שזכרתי כיון שלהראב''ד כשר אפי' במפולש כל שאין בו חסרון כלל. ט''ז:

סימן תרמ"ח
סעיף ג'

מְפֻלָּשׁ, יֵשׁ מְפָרְשִׁים כִּפְשׁוּטוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקַּב מִצַּד זֶה לְצַד זֶה; וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּקַּב עַד חַדְרֵי (ז) הַזֶּרַע שֶׁהַגַּרְעִינִים בְּתוֹכוֹ, מִקְרֵי מְפֻלָּשׁ.

באר היטב

(ז) הזרע. עיין ט''ז שהאריך והעלה שג' קליפות שייכים באתרוג. האחד הוא הדק מאוד שהוא כמין גליד למעלה בו אין שום פסול רק אם נקלף כולו כדאיתא בסעיף ו'. הב' הוא קרוי קליפה החיצונה והיינו כל עובי האתרוג עד חדרי זרע ויש בו טעם חריפות כשאוכלין אותו בזה אמרינן דאם חסר בו קצת פסול להרמב''ם אפי' בלא פילוש. ולהראב''ד ע''י פילוש כמ''ש וגם דין נסדק דבסמוך הוא בקליפה זו: הג' הוא קליפה פנימית שהיא בין זרע לזרע בתוך האתרוג עצמו עיין שם:

סימן תרמ"ח
סעיף ד'

אֶתְרוֹג שֶׁנִּמּוֹחַ כָּל בְּשָׂרוֹ בִּפְנִים, וּקְלִפָּתוֹ הַחִיצוֹנָה קַיֶּמֶת וְחַדְרֵי הַזֶּרַע (ח) קַיָּמִים בִּפְנִים, כָּשֵׁר; וְיֵשׁ פּוֹסְלִים.

באר היטב

(ח) קיימים. ויוכל להרגיש דבר זה במשמוש היד. מ''א ועיין ב''ח:

יום שב"ק בהעלותך ט"ז סיון תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן