נִטַּל (יד) הָעֵץ, שֶׁהוּא תָּלוּי בּוֹ בָּאִילָן, מֵעִקַּר הָאֶתְרוֹג, וְנִשְׁאַר מְקוֹמוֹ גּוּמָא, פָּסוּל. הגה: וְאִם יִנָּטֵל קְצָת הָעֵץ וְנִשְׁאַר עֹבִי כָּל שֶׁהוּא שֶׁכָּל רֹחַב הַגּוּמָא (טו) מְכֻסֶּה, כָּשֵׁר (טוּר).
עָלְתָה חַזָּזִית (פִּי' תַּרְגּוּם אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ חַזָּזָן) עָלָיו, אִם בִּשְׁנַיִם אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, פָּסוּל; וְאִם בְּמָקוֹם אֶחָד, אִם עָלָה עַל (טז) רֻבּוֹ, פָּסוּל; וְאִם עַל חוֹטְמוֹ, אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל. וְחוֹטְמוֹ הַיְנוּ מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְקַצֵּר וּלְהִתְחַדֵּד כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ.
באר היטב
(טז) רובו. מדסתם משמע דס''ל רובו משני צדדים כמ''ש הטור:
יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָא דִּבְב' וּבְג' מְקוֹמוֹת פָּסוּל, הַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁנִּתְפַּשֵּׁט הַנִּמּוּר בְּרֻבּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁבְּשֶׁטַח (יז) הַחֲבַרְבּוּרוֹת הוּא מִעוּט; אֲבָל בְּמִעוּטוֹ, כְּגוֹן שֶׁכֻּלָּם (יח) מִצַּד אֶחָד שֶׁל אֶתְרוֹג, כָּשֵׁר. וְיֵשׁ פּוֹסְלִים אֲפִלּוּ בְּמִעוּטוֹ שֶׁל צַד אֶחָד.
באר היטב
(יז) החברבורות. פי' שמקום החברבורות עצמם הוא המיעוט: (יח) מצד אחד. וכתב המ''א משמע דאם נתפשט מהם לצד השני מיקרי רוב דהוי רוב הקיפו אף על פי שאינו רובו של כל האתרוג עכ''ל:
באר היטב
(יד) העץ. ובשעת הדחק שאין אחר בעיר יש לסמוך ולברך עליו ואפי' ביום ראשון. תשובת חכם צבי סי' ט' ע''ש: (טו) מכוסה. פי' שבגומא שם נשאר קצת מהעץ כמו שהיה בתחלה. וכתב בת' ב''י סי' קמ''ב הא דכתבו הפוסקים לפסול בניטל העוקץ היינו בניטל ואינו בעולם וא''א לחברו אבל אם אפשר לחברו ע''י מחט או כיוצא בו ואינו ניכר מותר ליטלו ביום שני ולברך אך ביום ראשון יש להחמיר עיין שם: