ההלכה היומית
יום רביעי שלח כ' סיון תשפ"ד
סימן תרמ"ח
סעיף י"ד
אִם עָלְתָה בּוֹ חַזָּזִית בְּעִנְיָן שֶׁפָּסוּל, אוֹ שֶׁהוּא מְנֻמָּר, אִם כְּשֶׁקּוֹלְפוֹ חוֹזֵר לְמַרְאֵה הָאֶתְרוֹג, כָּשֵׁר לְאַחַר שֶׁנִּקְלַף וְלֹא חָסֵר כְּלוּם.
סימן תרמ"ח
סעיף ט"ו
נָפַל עָלָיו מַיִם, בְּתָלוּשׁ, וְתָפַח אוֹ סָרַח; אוֹ שֶׁהוּא (כד) כָּבוּשׁ בְּחֹמֶץ אוֹ מְבֻשָּׁל; אוֹ מְנֻמָּר, פָּסוּל.
סימן תרמ"ח
סעיף ט"ז
אִם הוּא שָׁחֹר אוֹ לָבָן בְּמָקוֹם אֶחָד, פּוֹסֵל בְּרֻבּוֹ; בִּשְׁנַיִם אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, דִּינוֹ כְּחַזָּזִית לִפָּסֵל אֲפִלּוּ בְּמִעוּטוֹ.
באר היטב
(כד) כבוש בחומץ. אפילו לא שהה אלא כדי שירתיח הוי כמבושל. ונראה דלדידן דקי''ל כששרו במים מעת לעת הוי כמבושל. ה''נ גבי אתרוג פסול. מ''א. וכן בדבש ט''ז ועיין סעיף קטן ג' מש''ש: