יְנַעְנַע בְּשָׁעָה (יז) שֶׁמְּבָרֵךְ. וְכֵן יְנַעְנַע בְּהוֹדוּ לַה', פַּעַם אַחַת וּמְנַעְנְעִים בְּכָל הוֹדוּ שֶׁיֹּאמְרוּ (טוּר וְהָרֹא''שׁ); וּבְהוֹדוּ לַה' שֶׁבַּסוֹף, שֶׁכּוֹפְלִים אוֹתוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר וְהַצִּבּוּר, מְנַעְנְעִין שְׁנֵי פְּעָמִים; וְכֵן בְּאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא מְנַעְנֵעַ שְׁנֵי פְּעָמִים, לְפִי שֶׁכּוֹפְלִים אוֹתוֹ. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְנַעְנֵעַ גַּם כֵּן כְּשֶׁיֹּאמַר: יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כְּו', אֲבָל לֹא בְּיֹאמְרוּ נָא, וְכֵן נָהֲגוּ (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ''י פ' לוּלָב הַגָּזוּל וּמַהֲרִי''ל וּמִנְהָגִים).
הַנִּעְנוּעַ הוּא שֶׁמּוֹלִיךְ יָדוֹ מִכְּנֶגְדוֹ וְהָלְאָה וִינַעְנַע שָׁם ג' פְּעָמִים בְּהוֹלָכָה וְג' פְּעָמִים בְּהוֹבָאָה, (יח) טוֹרֵף הַלּוּלָב וּמְכַסְכֵּס הֶעָלִין בְּכָל נִעְנוּעַ (רַ''ן פ' לוּלָב הַגָּזוּל), וְאַחַר כָּךְ מַטֶּה יָדוֹ לְצַד אַחֵר וְעוֹשֶׂה כֵן; וְכֵן לְכָל צַד מֵאַרְבַּע צְדָדִין וּמַעְלָה וּמַטָּה; הגה: וְהַהוֹלָכָה וְהַהֲבָאָה הִיא עַצְמָהּ הַנִּעְנוּעַ, כִּי מוֹלִיךְ וּמֵבִיא ג' פְּעָמִים לְכָל רוּחַ (טוּר בְּשֵׁם גָּאוֹן), וּמַטִּין רֹאשׁ הַלּוּלָב לְכָל צַד שֶׁמְּנַעְנֵעַ נֶגְדּוֹ, וּכְשֶׁמְּנַעְנֵעַ לְמַטָּה הוֹפְכוֹ לְמַטָּה וּמִקְרֵי דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן (בֵּית יוֹסֵף), הוֹאִיל וּמַחֲזִיק אוֹתָן בְּיָדוֹ דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן (בֵּית יוֹסֵף); וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִין (יט) שֶׁלֹּא לְהַפֵּךְ הַלּוּלָב כְּשֶׁמְּנַעְנְעִין לְמַטָּה (מַהֲרִי''ל וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָבִיו, וְכֵן שָׁמַע ממהר''ר שַׁכְנָא שֶׁרָאָה כֵּן ממהר''ר יַעֲקֹב פּוֹלַק, וְכ''כ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ''י); וְהַמִּנְהָג כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה, וְכֵן נ''ל עִקָּר.
באר היטב
(יח) טורף. האחרונים האריכו בזה והעלה הט''ז שלכתחל' ראוי ליטול בדרך זהו דהיינו שנוטל הלולב ומוליכו בלא ניענוע עד כנגדו ושם עושה ג' תנועות קטנו' דרך הולכ' והבאה ואח''כ מביא אצלו ומקרבו הרב' אל גופו בלי נענוע ואח' הקירוב אל גופו ינענע תנועות קטנות כמו בהולכה ואח''כ עושה הולכה והבאה בלא נענוע כלל ב''פ וכן יעשה במעלה ומוריד ובזה יצא ידי כל הדיעות ע''ש. והמ''א העל' שדי כשטורף העלין בשעת הולכה וכן נוהגין ע''ש: (יט) שלא להפך. וכ''כ האר''י ז''ל וכן פסק הט''ז ע''ש:
יַקִּיף דֶּרֶךְ יָמִין בְּנִעְנוּעוֹ: (כ) מִזְרָח, דָּרוֹם, מַעֲרָב, צָפוֹן.
באר היטב
(כ) מזרח. ובכתבי האר''י ז''ל כתב סדר אחר בתחלה דרום ואח''כ צפון ומזרח ומעלה ומטה ומערב ולעולם יעמוד בפניו למזרח. מ''צ. וע' ב''ח וט''ז ובתשובת הב''ח סי' קמ''א. ובתשובת דבר שמואל סי' ר''ן. וכ' המ''א ונ''ל דאיטר יקיף ג''כ כסדר הזה דאזלינן בתר ימין דעלמא ולא בתר ימין דידיה ע''ש:
באר היטב
(יז) שמברך. אפי' נוטל שלא בשעת הלל מנענע לכל הרוחות ואע''פ שיחזור ויטלנו בשעת הלל ר''ל בן חביב. מ''א. וחלק הנענועים בהודו לה' כי טוב קצת. וקצת בכל''ח וכן באנא מ''צ. ולא ינענע בשעה שאומר השם כל בו הג''מ ד''מ. ואם כן בהודו יעשה בכל תיבה נענוע א' ובאנא בכל תיבה ב' נענועים ובכל הנענועים יביא סוף הלולב נגד החזה ס' כוונות. ומהרי''ל היה נשאר עומד במקומו ופניו למזרח בכל הניענועים רק הפך ידו נגד הרוחות ונגד המערב הרים הלולב על כתיפו מאחוריו ע''ש: