צָרִיךְ (כא) לְחַבֵּר הָאֶתְרוֹג לַלּוּלָב בִּשְׁעַת נִעְנוּעוֹ וּלְנַעְנֵעַ בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד וְכָל הַנִּעְנוּעִים אֵינָן מְעַכְּבִין, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁנִּעְנַע יָצָא בְּדִיעֲבַד.
ד' מִינִים הַלָּלוּ מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה שֶׁאִם חָסֵר לוֹ אֶחָד מֵהֶם לֹא יְבָרֵךְ עַל הַשְּׁאָר, אֲבָל נוֹטְלָן (כב) לְזֵכֶר בְּעָלְמָא, בֵּין בְּיוֹם רִאשׁוֹן בֵּין בִּשְׁאָר יָמִים (הָרֹא''שׁ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם נ''ח ח''ג מַהֲרִי''ק שֹׁרֶשׁ מ''א); וְאִם הָיוּ אַרְבַּעְתָן מְצוּיִים אֶצְלוֹ וּנְטָלָם אֶחָד אֶחָד, יָצָא. הגה: וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם לְפָנָיו (רַמְבַּ''ם פ''ו). וְיִטֹּל הַלּוּלָב תְּחִלָּה וִיבָרֵךְ עַל הַלּוּלָב וְדַעְתּוֹ גַּם עַל הָאֲחֵרִים (הָרֹא''שׁ וְרַ''ן תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א סי' קנ''ו); וְאִם סָח בֵּינֵיהֶם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד בִּפְנֵי (כג) עַצְמוֹ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי).
באר היטב
(כב) לזכר. וכתב ט''ז ונראה לי דא''צ לנענע כיון דאינו אלא לזכר בעלמ'. ורש''ל כתב בתשוב' דהור' שהש''ץ ינענע כדינו בשעת הלל ולא בשעת הברכ' וכ''כ בתשוב' מהרי''ל סי' קי''ט דינענע כדרכו בשעת הלל בלא ברכה בכל הימים אבל אחרים לא יטלו דחיישי' שיבא ליטול ג''כ בשנה אחרת ולברך ע''ש: (כג) עצמו. כתב הט''ז מזה יש ללמוד דמי שבירך על הלולב ואח''כ ראה שההדס הוא פסול שנשרו עליו ואח''כ מביאין לו הדס אחר כשר שצריך לברך על נטילת הדס והיינו שמחברו אל הלולב וכ''כ הב''י בשם הא''ח מעשה בהר''מ שנטל לולב ובירך ואח''כ ראה שלא היה בו ערבה וחזר ונטלו עם הערב' ובירך על נטילת ערב' ושהחיינו משום ערב' ונהי שא''צ ליטול אלא הערב' בלבד מ''מ מצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בבת אחת עכ''ל. והמ''א הקש' עליו והעל' דא''צ לברך אא''כ סח בנתיים ע''ש. והיד אהרן מיישב קושית המ''א ע''ש:
וְאִם חָסֵר לוֹ אֶחָד מֵהַמִּינִים, לֹא יִקַּח מִין אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ.
באר היטב
(כא) לחבר. למצוה מן המובחר. כתב הב''י בשם הרקנט''י סוד זה נגלה אלי בחלום בליל י''ט הא' של חג הסוכות נתאכסן אצלי חסיד א' אשכנזי שמו הר''ר יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם הוי''ה והיה מרחיק הה''א אחרונה מן הג' אותיות א''ל מה זה עשית השיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתיו שלם ואשתומם על המרא' ואין מבין למחר ראיתי שלא הי' מנענע רק הלולב במיניו בלא האתרוג והבנתי פתרון חלומי כו' כי כל הד' מינים רומזים בו יתברך כדאי' במדרש עיין ספר הכוונות ותבין: