מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֶתְרוֹג מָצוּי שֶׁכָּל הַקָּהָל קוֹנִים אֶתְרוֹג בְּשֻׁתָּפוּת, הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁכֵּיוָן שֶׁקְּנָאוּהוּ לָצֵאת בּוֹ מִסְתָמָא הָוֵי כְּאִלּוּ פֵּרְשׁוּ שֶׁכָּל הַקָּהָל נוֹתְנִים חֶלְקָם לְכָל מִי שֶׁנּוֹטְלוֹ לָצֵאת בּוֹ עַל מְנַת שֶׁיַּחְזִירוּהוּ לָהֶם. הגה: וְגוֹבִין מָעוֹת אֶתְרוֹג לְפִי מָמוֹן, דְּהִדּוּר מִצְוָה מוּנָח טְפֵי עַל עֲשִׁירִים מֵעַל עֲנִיִּים, וְאִשָּׁה (יא) פְּטוּרָה מִלִּתֵּן לְמָעוֹת אֶתְרוֹג הוֹאִיל וְאֵינָהּ חַיֶּבֶת בּוֹ (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי''ל סִימָן ק''ז). וְכָל אָדָם יִשְׁתַּדֵּל וִיהֵא זָרִיז בַּמִּצְוָה לִקְנוֹת לוֹ אֶתְרוֹג וְלוּלָב לְבַד, כְּדֵי לְקַיֵּם הַמִּצְוָה (יב) כְּתִקְנָהּ (הג''מ סוֹף הל' לוּלָב).
מוֹצִיאִים שְׁנֵי סְפָרִים; בְּאֶחָד קוֹרִים: שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב, בְּפָרָשַׁת אֱמֹר, וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא הַמַּפְטִיר קָרְבְּנוֹת הַמּוּסָפִין וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וּמַפְטִיר בִּזְכַרְיָה: הִנֵּה יוֹם בָּא וְכו'.
נוֹהֲגִים לְהַעֲלוֹת סֵפֶר תּוֹרָה עַל (הַבִּימָה) וּלְהַקִּיפָהּ (א) פַּעַם אֶחָד בְּכָל יוֹם; וּבַשְּׁבִיעִי מַקִּיפִים אוֹתָהּ שִׁבְעָה פְּעָמִים, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ. הגה: וּמוֹצִיאִים שִׁבְעָה סִפְרֵי תּוֹרָה עַל הַבִּימָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי (מַהֲרִי''ל), וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת מוֹצִיאִים כָּל סִפְרֵי תּוֹרָה שֶׁבַּהֵיכָל (מִנְהָגִים), וְהָכֵי נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהַהַקָּפוֹת לְצַד (ב) יָמִין. וּבְשַׁבָּת אֵין מַקִּיפִים (טוּר), וְאֵין מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה.
באר היטב
(א) פעם. ומאן דאית ליה לולב ועומד ואינו מקיף רעה עושה. שכנה''ג: (ב) ימין. ולפי שהס''ת על הבימה וכל הצבור צריכין להפוך פניהם כלפי ס''ת שעל המגדל קודם שיתחילו להקיף ואז הוי צפון ימין שלהם. ד''מ ועמ''א:
באר היטב
(יא) פטורה. וכ' הט''ז דעכשיו שנשים שלנו מברכות חייבות ליתן לזה לפי ממונם וכ''כ המ''א ע''ש. ומי שאינו בעיר א''צ ליתן לאתרוג. מ''א ע''ש: (יב) כתקנה. כי רוב העולם אין יודעים להקנו' לחביריה' ועוד לעשות הנענועים כהלכתן. אדם שיש לו אתרוג מיוחד ובעיר אחרת אין להם כלל מוטב שישלחנו לשם והוא יברך על של קהל. מט''מ מ''צ וע' בתשו' בית יעקב סי' קי''ד ובי''א: