אֵין אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ וְכֻלֵּי, אֶלָּא מְסַיֵּם: וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִים וּגְבוּרוֹת בַּיָּמִים הַהֵם בָּעֵת הַזֹּאת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ.
כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל. הגה: וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה (א) אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וצו''ץ וְלַמְנַצֵּחַ וְצִדּוּק הַדִּין גַּם בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה בְּמִנְחָה, וְעַיֵּן לְעֵיל סי' קל''א (מַהֲרִי''ל וּמִנְהָגִים).
קוֹרִין בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים שֶׁבְּפָרָשַׁת נָשׂא, שְׁלֹשָׁה בְּכָל יוֹם; וּמַתְחִילִין בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּתְחִילִין בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה (טוּר), וְכֵן אָנוּ נוֹהֲגִין, וְקוֹרֵא אוֹתוֹ עִם כֹּהֵן וְלֵוִי, וְיִשְׂרָאֵל קוֹרֵא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַכֹּהֵן קוֹרֵא כָּל אוֹתָהּ הַפָּרָשָׁה עַד בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהַלֵּוִי וְהַיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן (מִנְהָגִים) וְכֵן נוֹהֲגִין; בְּיוֹם שֵׁנִי קוֹרֵא כֹּהֵן בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, וְלֵוִי עַד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְיִשְׂרָאֵל חוֹזֵר וְקוֹרֵא: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בְּכָל יוֹם. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרֵא בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ בַּיּוֹם הַג', וְכֵן בְּכָל יוֹם; וְכֵן נוֹהֲגִין (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פי''ג); בְּיוֹם שְׁמִינִי מַתְחִילִין: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וְגוֹמְרִין כָּל הַסֵדֶר, וְקוֹרִין פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁל בְּהַעֲלוֹתְךָ וְנוֹהֲגִים לְסַיֵּם כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה (מִנְהָגִים).
באר היטב
(א) אין. כתב הכלבו אין אומרים שיר מזמור לאסף לפי שהם כעין יום טוב מאחר שאומרים בו הלל: