ההלכה היומית
יום רביעי עקב י"ז אב תשפ"ד
סימן תרצ"א
סעיף ג'
עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן צָרִיךְ לְכָתְבָהּ כְּשִׁירָה, וְלֹא כִּשְׁאָר שִׁירוֹת שֶׁחָלָק עַל גַּבֵּי כְּתָב, אֶלָּא מַנִּיחַ חָלָק בֵּין כְּתָב לִכְתָב; וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, פְּסוּלָה.
סימן תרצ"א
סעיף ד'
צָרִיךְ (ו) לְהַאֲרִיךְ בְּוָא''ו דְּוַיְזָתָא בִּכְתִיבָתָהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּקְרִיאָתָהּ (רַ''ן בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ וּמַהֲרִי''ל וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם א''ח); וְצָרִיךְ לִכְתֹּב אִישׁ בְּרֹאשׁ (ז) דַּפָּא, וְאֶת בְּסוֹפָהּ.
סימן תרצ"א
סעיף ה'
אִם תְּפָרָהּ בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן, פְּסוּלָה.
באר היטב
(ו) להאריך. וכל אלו כשר בדיעבד מ''א ע''ש ועיין בגינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ב (ועיין בספר אליהו רבא כל תקוני המגלה בענין חסרות ויתרות הכל על נכון): (ז) דפא. עיין בשכנה''ג בהגה''ת ב''י אות ז' ובאות ט' כ' דמעשה בא לפניו במגלה שהיו כתובים עשרת בני המן בחצי הדף איש בראש שיטה ועשרת בסוף שיטה אלא שאינו בסוף דפא ופוסל אותה ע''ש. ובגינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ב כ' דכשרה ע''ש: