ההלכה היומית
יום שישי עקב י"ט אב תשפ"ד
סימן תרצ"א
סעיף ט'
מְגִלָּה שֶׁהִיא (ט) נְקֻדָּה, וְכֵן אִם כָּתַב בָּהּ בַּדַּף הָרִאשׁוֹן (י) בְּרָכוֹת וּפִיּוּטִים, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בְּכָךְ.
סימן תרצ"א
סעיף י'
אִם אֵין מְגִלָּה כְּשֵׁרָה קוֹרִים אוֹתָהּ (יא) בְּחֻמָּשׁ בְּלֹא בְּרָכָה.
באר היטב
(יא) בחומש. ודוקא כשעושין בגלילה כמ''ש סי' תמ''ג אבל בחומש שלנו לכ''ע לא יצא. ב''ח ובהגמ''נ מ''א:
סימן תרצ"א
סעיף י"א
אִם קָרָא בִּמְגִלָּה גְּזוּלָה, יָצָא. הגה: וְאִם מְבָרְכִים עָלֶיהָ, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן תרמ''ט לְעִנְיַן לוּלָב הַגָּזוּל, וְהוּא הַדִּין כָּאן.
באר היטב
(ט) נקודה. ואי ליכא מי שיודע לקרות בטעמים בע''פ מותר לכתוב הטעמים במגילה ולברך עליה באר שבע דף ק''ט. וכתב מ''א ומ''מ נ''ל דאם אין הטעמים במגילה מותר לקרות בלא טעמים כמ''ש ססי' קמ''ב: (י) ברכות. ולכתחלה לא יכתוב ברכותי' בה הגה''מ ומרדכי ולבוש וכ''כ התשב''ץ. מ''א: