חַיָּב לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ שְׁתֵּי מָנוֹת (ז) בָּשָׂר אוֹ שֶׁל מִינֵי אֳכָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ (אֶסְתֵּר ט, יט ו כב) שְׁתֵּי מָנוֹת לְאִישׁ אֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹח לְרֵעִים מְשֻׁבָּח; וְאִם אֵין לוֹ, מַחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ, זֶה שׁוֹלֵחַ לָזֶה סְעוּדָתוֹ, וְזֶה שׁוֹלֵחַ לָזֶה סְעוּדָתוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם: וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ (אֶסְתֵּר ט, יט ו כב). הגה: וְיֵשׁ לִשְׁלֹחַ מָנוֹת (ח) בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה (מִדִּבְרֵי הָרֹא''שׁ פ''ק דִּמְגִלָּה); וְאִם שׁוֹלֵחַ מָנוֹת לְרֵעֵהוּ וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבְּלָם, אוֹ מוֹחֵל לוֹ, יָצָא. (ט) וְאִשָּׁה חַיֶּבֶת בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, כָּאִישׁ; וְאִשָּׁה תִּשְׁלַח לְאִשָּׁה, וְאִישׁ לְאִישׁ; אֲבָל לֹא בְּהֶפֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא אִישׁ לִשְׁלֹחַ לְאַלְמָנָה וְיָבוֹאוּ לִידֵי סְפֵק קִדּוּשִׁין, אֲבָל בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים אֵין לָחוּשׁ.

פּוּרִים מֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה; וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, (א) אֵין עוֹשִׂין. הגה: וְהָאִדָּנָא נָהֲגוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת (כָּל בּוֹ); וְהָעוֹשֶׂה, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם הוּא בִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה, כְּגוֹן: בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ אוֹ אַבּוּרְנְקִי שֶׁל מְלָכִים, דְּשָׁרֵי. הגה: וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת מִצְוָה, כְּגוֹן: (ב) לִכְתֹּב פִּסְקֵי הֲלָכוֹת; וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת לְצֹרֶךְ פּוּרִים. (ת''ה סִימָן קי''ב).

אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ, לֹא נָהֲגוּ אֶלָּא בְּיוֹם מִקְרָא מְגִלָּה בִּלְבַד, אֲבָל לֶאֱסֹר אֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה, (ג) אֵינוֹ מִנְהָג.