הִשְׁכִּים קֹדֶם עַמּוּד הַשַּׁחַר וְנָטַל יָדָיו, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם, לְהַעֲבִיר (טו) רוּחַ רָעָה הַשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם: הגה: וְיִטְּלֵם (טז) בְּלֹא בְּרָכָה.
(יז) יָשַׁן בַּיּוֹם, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם צָרִיךְ לְעָרוֹת מַיִם עֲלֵיהֶן ג' פְּעָמִים וְיִטְּלֵם בְּלֹא בְּרָכָה.
באר היטב
(יז) ישן ביום. דוקא שיתין נשמין. לבוש. סדה''י:
דָּוִד הָיָה (יח) נִזְהָר שֶׁלֹּא לִישַׁן שִׁתִּין נִשְׁמִין (פֵּרוּשׁ שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת), כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֹם טַעַם מִיתָה: הגה: וּבַגְּמָרָא פ' הַיָּשֵׁן מַשְׁמָע דְּדַוְקָא בַּיּוֹם הָיָה נִזְהָר (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְעַיֵּן בְּבֵית יוֹסֵף).
באר היטב
(יח) נזהר. עיין מה שכתב המגן אברהם ס''ק ט''ז. ולשון היה נזהר לא משמע כן אלא דדוד עצמו היה נזהר והמחבר יד אהרן תמה על המגן אברהם וכתב דמדברי רש''י שם משמע דדוד היה נזהר ביום שכן אמרו שם שנתיה דמר כדרב ודרבינו כדוד וכו' וכתב רש''י שם כך קבל מרבותיו שזו היתה שינת דוד שיתין נשמי הוי ניים ביום עכ''ל הרי להדיא מדברי רש''י שדוד נמי היה נזהר לישן ביום יותר משיתין נשמי עכ''ל יד אהרן ע''ש. וטעה שגיאה גדולה דשיתין נשמי (אלנ''ש) הוי ניים ביום המה שני דיבורי רש''י. הוה ניים ביום קאי לקמיה על אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא וגו' וע''ז כתב רש''י דהוה ניים ביום וע''ש בסוכה דף כ''ו ע''ב ועיין בשיירי כנה''ג סעיף ט': (ועיין בס' אליהו רבה ס''ק י''א פלפול ארוך בזה ומשוה דעת הזוהר עם הש''ס ומישב קושיות המגן אברהם על רמ''א עיין שם):
באר היטב
(טו) רוח רעה. הכא לא נקט להתפלל כמ''ש סעיף י''ג דודאי כיון שקידש ידיו פעם אחת שוב אין צריך לקדש ידיו שנית אפי' ישן שנית דפעם א' נעשה בריה חדשה ולא ש''פ אלא הטעם הוא משום רוח רעה ולכן אפי' ישן שנית אין צריך ברכה דלרוח רעה אינו צריך ברכה. מג''א: (טז) בלא ברכה. ודע הא דקאמר יטלם בלא ברכה היינו ג' פעמים כמו בתחלת נטילה. ע''ת יד אהרן: