אֵין שִׁעוּר לְהַשְׁתִּין מַיִם כִּי אֲפִלּוּ לְטִפָּה אַחַת חַיָּב לְבָרֵךְ, שֶׁאִם יִסָתֵם הַנֶּקֶב מִלְּהוֹצִיא הַטִּפָּה הַהִיא הָיָה קָשֶׁה לוֹ וְחַיָּב לְהוֹדוֹת:
(א) יִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וִיבָרֵךְ (ב) מְעֻמָּד.
יְסַדֵּר עֲטִיפָתוֹ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְכַּסִים בִּכְסוּתָן וְעוֹסְקִים בִּמְלַאכְתָּם פְּעָמִים בְּכִסוּי הָרֹאשׁ, פְּעָמִים בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, (ג) וְנָכוֹן שֶׁיְּכַסֶה רֹאשׁוֹ בְּטַלִּית.
באר היטב
(ג) ונכון שיכסה. וצריך לכסות ראשו מתחלת התפלה עד סופה כדי שיתפלל באימה עיין הרדב''ז ח''א סי' קצ''ו. ובדבר שמואל סי' קכ''ג. כתב בכוונת האריז''ל היה מכסה הטלית על התפילין של ראש ועיין סי' כ''ז דעכ''פ לא יכסה לגמרי. בשעת עטיפה יזרוק כל הד' ציצית לצד שמאל כעטיפת ישמעאלים כדי הילוך ד' אמות עיין הרדב''ז ח''א סי' תקע''א ובהלק''ט ח''ב סי' ס''ג וביד אהרן ואותן המניחין הטלית המקופל סביב הצואר על כתפיהן לא יצאו י''ח. עיין מ''א:
באר היטב
(א) יתעטף בציצית. מיד אחר נט''י. טור: (ב) מעומד. וה''ה העטיפה יהיה מעומד בתשובת בית יעקב סי' כ''ט פסק דמברך אחר העטיפה שלא כמנהג העולם ע''ש והיד אהרן ובני חייא חלקו עליו. והיד אהרן העלה לאחר ששם הטלית עליו אף שלא שם ציצית בידו רק השליכו לאחוריו יוכל לברך ע''ש עיין הרמ''ע מפאנו סי' ק''ב. ובתשובת דרכי נועם סימן ג':