(יז) אִם נָפְלָה טַלִּיתוֹ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן וְחוֹזֵר וּמִתְעַטֵּף, צָרִיךְ לְבָרֵךְ, וְהוּא שֶׁנָּפְלָה כֻּלָּהּ. אֲבָל אִם לֹא נָפְלָה כֻּלָּהּ, אַף עַל פִּי (יח) שֶׁנָּפְלָה רֻבָּהּ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
הַלָּן בְּטַלִּיתוֹ בַּלַּיְלָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו (יט) בַּבֹּקֶר, אַף אִם לֹא פְּשָׁטוֹ, וְטוֹב לְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ בִּשְׁעַת בְּרָכָה: וְכֵן יַעֲשֶׂה מִי שֶׁלּוֹבֵשׁ טַלִּיתוֹ קֹדֶם שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם (הגמ''יי בְּשֵׁם סֵפֶר הַתְּרוּמָה וּסְמַ''ג וּסְמַ''ק וְהַמָּרְדְּכַי בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין).
באר היטב
(יט) בבוקר. ב''ח וט''ז חלקו ופסקו דא''צ לברך בבוקר (כיון דכסות יום חייב אף בלילה להרא''ש. א''כ לא הוי ליה שעת פטור כלל וכ''כ בספר זכרון להגאון מהר''י הכהן). ומ''א כתב טוב לפטור אותה בטלית גדול ועיין בשכנה''ג שהאריך. כתוב בדרשת מהר''ם מינץ הישן ביום לא יסלק מעליו הטלית קטן רק יכסה בו בשעת שינה וכשלובשו אין צריך ברכה ובזה יוצא מכל הספיקות:
נִתְכַּסָה בְּבֶגֶד שֶׁהוּא חַיָּב בְּצִיצִית, וְלֹא הֵטִיל בּוֹ צִיצִית בִּטֵּל (כ) מִצְוַת עֲשֵׂה:
באר היטב
(כ) מצות ציצית. דציצית חובת גברא לענין זה שאם נתכסה בטלית אז חל עליו החיוב עיין סימן י''ז:
באר היטב
(יז) אם נפלה טליתו. ובזה כ''ע מודו דהא נפלה בלא דעת ואזדא ליה מצותה אפי' נשאר עליו טלית קטן לא מהני כמ''ש בס''ק שלפני זה ואם נפלה מעל כל הגוף אע''פ שנשאר בידו צריך לברך דאזדא לה מצותה דמצות עיטוף בגוף. מ''א: (יח) שנפלה רובה. ט''ז חולק אפי' בנפלה רובה צריך לחזור ולברך דומיא דתפילין אם נשמטו רובן ממקומן דצריך לחזור ולברך ע''ש. מי שלקח הטלית להתעטף בשתי ידיו וכשהגביה הידים לעטף נשאר הטלית בידו האחת א''צ לברך שנית. שיורי כנה''ג בהגהת ב''י ס''ט. מי שנטל טלית להניחו ובירך עליו וקודם שסיים הברכה נאבד מידו ימשוך הברכה וילך למקום הטלית ויסיים הברכה הלכות קטנות ח''ב סימן קנ''ג. מי שהי' מתפלל תפלת י''ח ונפל טליתו מעליו ובעוד שהי' מתפלל הניחו אחרים עליו כשסיים תפלתו ימשמש בציצית ויברך שיורי כנה''ג סי' י'. במקום שנוהגים שמשליכין טלית על החתנים והכלות בעת חתונתם צריך החתן לברך על הטלית ברכת ציצית. ע''ת וכ''כ השכנה''ג ס''ה והיינו לפי צדדי דינים המבוארים בסי' זה כמבואר שם ע''ש. ובתשובת גינת ורדים חלק א''ח כלל א' סי' כ''ה חלק עליו וכ' דמאחר דהטלית שמשליכין על החתנים אינו אלא להגן ולא לכבד ולרומם א''צ לברך ע''ש והמחבר יד אהרן סותר דבריו של המחבר גינת ורדים ופסק דצריך לברך. וכן בעל הלכות קטנות ח''א סי' כ''ב פסק ג''כ דצריך לברך וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' כ''ג וסיים שם דלצאת כל הדעות יטול טלית שאולה ע''ש: