ההלכה היומית
יום שלישי בה"ב כ"ב אייר תשפ"ה
סימן יא - דיני חוטי הציצית
סעיף י"ג

יִזָּהֵר לַחְתֹּךְ רָאשֵׁי הַחוּטִין לַעֲשׂוֹתָם ח' קֹדֶם שֶׁיִּכְרֹךְ, שֶׁאִם כָּרַךְ אֲפִלּוּ (כ) חוּלְיָא אַחַת (פי' הַחֵלֶק מֵהַצִיצִית שֶׁבֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר) וְקָשַׁר אֲפִלּוּ קֶשֶׁר אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָן פָּסוּל, מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, שֶׁהֲרֵי בְּפִסוּל עֲשָׂאָם.

באר היטב

(כ) חוליא אחד. פי' שאם עשה חוליא וקשר אחד יצא י''ח מדאורייתא וא''כ הוי תעשה ולמ''ה מ''א. וע''ת לא כ''כ ועיין ט''ז:

סימן יא - דיני חוטי הציצית
סעיף י"ד

יִקַּח ד' חוּטִים מִצַּד זֶה וְד' מִצַּד זֶה וְיִקְשֹׁר שְׁנֵי פְּעָמִים זֶה עַל גַּב זֶה, וְאַחַר כָּךְ יִכְרֹךְ חוּט הָאָרֹךְ סְבִיב הַשִּׁבְעָה קְצָת כְּרִיכוֹת, וְקוֹשֵׁר שְׁנֵי פְּעָמִים זֶה עַל גַּב זֶה וְחוֹזֵר וְכוֹרֵךְ, וְכֵן יַעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּשְׁלִים לַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים וְאַרְבָּעָה אֲוִירִים בֵּינֵיהֶם מְלֵאִים כְּרִיכוֹת, אֵין שִׁעוּר (כא) לַכְּרִיכוֹת, רַק שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַכָּרוּךְ וְהַקְּשָׁרִים (כב) רֹחַב אַרְבָּעָה גּוּדָלִים, וְהֶעָנָף שְׁמֹנָה גּוּדָלִים: הגה: וְאִם הֶאֱרִיךְ הַצִּיצִית יִרְאֶה שֶׁשְּׁלִישִׁיתוֹ יִהְיֶה גְּדִיל (כג) וּב' חֲלָקִים עָנָף (רַמְבַּ''ם פ''א) נוֹהֲגִים לִכְרֹךְ בַּאֲוִיר רִאשׁוֹן ז' כְּרִיכוֹת, (כד) וּבַשֵּׁנִי ט', וּבַשְּׁלִישִׁי י'' א, וּבָרְבִיעִי י''ג, שֶׁעוֹלִים כֻּלָּם אַרְבָּעִים כְּמִנְיַן ה' אֶחָד, שֶׁעוֹלִים ל''ט וְעִם הַשֵּׁם הֵם אַרְבָּעִים. נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת (כה) בְּסוֹף כָּל חוּט קֶשֶׁר כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בִּשְׁזִירָתוֹ.

באר היטב

(כא) לכריכות. אפי' כרך רובא או לא כרך בה אלא חוליא אחת כשרה. ואם כרך כולה פסולה. ב''י מ''א: (כב) רוחב ד' גודלים. ובר''מ פרשת פנחס כתב שיהיה בין קשר לקשר כמלא אגודל. וכ' הרא''ש שיהיו כל החוליות בשוה שזהו נוי לציצית וא''כ באויר הראשון יעשה הכריכות רחוקים זה מזה ובשניה לא כ''כ ובג' יקרבם ובד' יקרבם לגמרי והציצית של ר' שלמה מלכו לא היו שוים לגמרי: (כג) וב' חלקים ענף. פשוט שאינו מעכב בדיעבד. כתב בכתבים שצריך לעשות הגדיל חוליות ובכל חוליות ג' כריכות כלומר שלאחר שעשה ג' כריכות ירחיק מעט. מ''א: (כד) ובשני ט'. ובכוונות כ' בשני ח' וכ''כ של''ה מ''א ט''ז דז' וח' הוא שם של י''ה ואח''כ י''א הוא בצירוף שם של הוי''ה. ואח''כ י''ג גימטריא אחד וזהו ה' אחד ובציצית של ר' שלמה מלכו היה באויר ראשון י' כריכות ואחר כך ה' וכו' כשם הוי''ה מ''א ועיין בשכנה''ג בהגהת ב''י. (ועיין במ''א ובלבוש בענין הכריכות): (כה) בסוף כל. חוט קשר. ע''ל ס''ק ג' מש''ש:

סימן יא - דיני חוטי הציצית
סעיף ט"ו

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק (כו) שֶׁיִּתְלֶה הַצִּיצִית לְאֹרֶךְ הַטַּלִּית דְּבָעֵינָן שֶׁתְּהֵא נוֹטְפוֹת עַל הַקֶּרֶן פֵּרוּשׁ תָּלוּי עַל הַקֶּרֶן, וְאִם הָיָה בְּרָחְבּוֹ לֹא הָיָה נוֹטֵף שֶׁהֲרֵי כְּלַפֵּי קַרְקַע הָיָה תָּלוּי. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָתֵת שׁוּם בֶּגֶד בְּנִקְבֵי הַטַּלִּית שֶׁמַּכְנִיסִים בָּהֶם הַצִּיצִיּוֹת, וְיֵשׁ מַתִּירִין, וְכֵן נָהֲגוּ:

באר היטב

(כו) שהרי כלפי קרקע היה תלוי. ובדיעבד כשר אבל באלכסון אסור שהוא מנהג קראים. מ''א. עיין מ''ש היד אהרן בשם גן המלך:

יום שלישי בה"ב כ"ב אייר תשפ"ה

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן