ההלכה היומית
יום שני בה"ב כ"א אייר תשפ"ה
סימן יא - דיני חוטי הציצית
סעיף י'

אִם הָיָה רָחוֹק מֵהַכָּנָף מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל וְנִתְּקוֹ מֵחוּטֵי הָעֵרֶב עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בּוֹ כְּשִׁעוּר כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בּוֹ כַּשִּׁעוּר בְּשָׁעָה שֶׁהֵטִיל בּוֹ צִיצִית זֶה: הגה: וְנוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת (טו) אִימְרָא סְבִיב הַנֶּקֶב שֶׁלֹּא יִנָּתֵק שָׁם וְיִהְיֶה פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר וְכֵן עוֹשִׂין אִמְרָא בִּשְׂפַת הַבֶּגֶד לְמַטָּה מֵהַאי טַעֲמָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ''ק וְכָל בּוֹ) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּתוֹךְ (טז) רֹחַב הַבֶּגֶד אֵין לוֹ שִׁעוּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּין רֹחַב הַבֶּגֶד כְּדִין הָאֹרֶךְ, וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶם.

באר היטב

(טו) אימרא. כ' הב''י אפי' טלאי של עור יוכל להניח סביב הנקב: (טז) רוחב הבגד. אורך הבגד קרוי מה שמתעטף בו ורוחבו היינו קומתו מראשו לרגליו:

סימן יא - דיני חוטי הציצית
סעיף י"א

אִם הַגְּדִיל שֶׁקּוֹרִין אוריליי''ו (יז) הוּא רָחָב לֹא יָטִיל בּוֹ הַצִּיצִיּוֹת. וְאִם הֵטִיל בּוֹ, פָּסוּל, דְּעַל כַּנְפֵי בִּגְדֵיהֶם כְּתִיב, וְזֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב מֵהַבֶּגֶד, אֲבָל עוֹלֶה הוּא לְשִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל וּלְהַרְחָקַת ג' אֶצְבָּעוֹת כֵּיוָן שֶׁהַנֶּקֶב בְּתוֹךְ הַבֶּגֶד: הגה: וְטוֹב שֶׁיִּמְדֹּד שִׁעוּר קֶשֶׁר גּוּדָל (יח) בְּלֹא הַגְּדִיל וְיִהְיֶה תּוֹךְ ג' אֶצְבָּעוֹת עִם הַגְּדִיל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ''י וְרַשְׁבָּ''א).

באר היטב

(יז) הוא רחב. עיין בני חייא וביד אהרן: (יח) בלא הגדיל. ואם הגדיל רחב ב' אצבעות או ג' יחתוך מקצתו וה''ה אם חוטי השתי בולטין בלא ערב או ערב בלא שתי מסתפק במרדכי אם עולין למנין. מ''א:

סימן יא - דיני חוטי הציצית
סעיף י"ב

מִנְיַן חוּטֵי הַצִּיצִיּוֹת בְּכָל כָּנָף אַרְבָּעָה כְּפוּלִים שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה, וְאִם הוֹסִיף פָּסוּל. יַחְתֹּךְ רָאשֵׁי הַחוּטִין הָאַרְבָּעָה, (יט) וְיִתְחֲבֵם בַּכָּנָף, וְיִכְפְּלֵם וְאָז יִהְיוּ ח'.

באר היטב

(יט) ויתחבם בכנף. ר''ל לכתחלה יחתוך קודם שיתחבם. כתב בשל''ה ומט''מ שאל יחתוך בסכין אלא ינשכם בשיניו:

יום שני בה"ב כ"א אייר תשפ"ה

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן