צִיצִית חוֹבַת גַּבְרָא הוּא, (א) וְלֹא חוֹבַת מָנָא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ לוֹבֵשׁ הַטַּלִּית, פָּטוּר מִצִּיצִית, וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ מְבָרֵךְ (ב) עַל עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית, שֶׁאֵין מִצְוָה אֶלָּא בִּלְבִישָׁתוֹ.
עָשָׂה טַלִּית לְצֹרֶךְ תַּכְרִיכִין אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹבְשׁוֹ לִפְעָמִים (ג) בְּחַיָּיו, פָּטוּר:
באר היטב
(ג) בחייו פטור. כיון שאין עיקר עשייתה לאכסויי מחיים ה''ל כסות לילה ופטורה אפי' לובשו ביום עיין מ''א וע''ת (דלי''א דלעיל דכסות לילה חייב כשלובשו ביום ה''ה בזה וא''כ לדידן יש לעשות בו ציצית ושלא לברך) כתבו תוס' בנדה דף ס''א מוכרי הבגדים שלובשין הבגדים ומכוונין להראותם לקונים פטורים ואם לובש אותם להעביר המכס אפשר דחייב בציצית ועיין בי''ד סי' ש''א מ''א:
הַלּוֹקֵחַ טַלִּית (א) מְצֻיֶּצֶת מִיִּשְׂרָאֵל (ב) אוֹ מִתַּגָּר עַכּוּ''ם וְאוֹמֵר שֶׁלְּקָחָן (ג) מִיִּשְׂרָאֵל נֶאֱמָן (נ''י הִלְכוֹת צִיצִית) כָּשֵׁר, דְּכֵיוָן דְּתַגָּר הוּא חֲזָקָה שֶׁלְּקָחָהּ מִיִּשְׂרָאֵל דְּלֹא מֵרַע נַפְשֵׁיהּ אֲבָל אִם לָקַח מֵעַכּוּ''ם שֶׁאֵינוֹ תַּגָּר, פְּסוּלָה.
באר היטב
(א) מצוייצת. דוקא טלית מצוייצת אבל ציצית אפי' מתגר עכו''ם אסור. ט''ז מ''א: (ב) או מתגר עכו''ם. אפי' אינו מוחזק לקנות טליתות רק מוחזק לקנות שאר סחורות מישראל. ב''י ט''ז מ''א: (ג) מישראל נאמן. רצה לומר שטוון ושזרן ותלאן לשמן:
באר היטב
(א) ולא חובת מנא. ע''ל סי' י''ז ס''ק ב' מש''ש: (ב) על עשיית הציצית. עיין מ''א מ''ש. והמחבר יד אהרן חולק עליו: